חשיפה: ציוני הבגרות במקצועות החובה

מקצועות החובה בתעודת הבגרות הם תחומי הדעת שנחשבים לחשובים מכולם, אלה שכל תלמיד במערכת החינוך הישראלית חייב להכיר ולו ברמה בסיסית. אז לאילו הישגים הגיעו התלמידים במקצועות הללו? התשובה, בתמצית: אמנם הממוצע לא ממש עלה, אבל יותר ויותר תלמידים ניגשים לבגרות.

לקראת החזרה ללימודים בעוד פחות משבוע, נחשפים כאן ציוני הבגרויות של תלמידי ישראל במקצועות החובה (תשע"ז). הציונים מתפרסמים לבקשת "ישראל היום" במסגרת חוק חופש המידע. והמסקנה הברורה מהם: בהשוואה לשנים קודמות, אין שיפור משמעותי בהישגים.

בכל הנוגע למקצוע האנגלית (תשע"ז), הציון הממוצע ב־4 יחידות לימוד בשנת 2017 עמד על 78.5. מדובר בירידה לעומת שנת 2016, אז עמד הציון הממוצע על יותר מ־80. ברמת 3 יחידות נרשמה עלייה של נקודה אחת בלבד בציון (74), וברמת 5 יחידות הציון נשאר זהה (88). יש לציין, עם זאת, כי שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי ישראל, שפורסם בחודש הקודם, עלה - ועמד בשנת הלימודים תשע"ז על 68.2%.

שיפור בספרות ובתנ"ך

במתמטיקה, שנחשבת בעיני תלמידים רבים לבחינת הבגרות המפחידה מכולן, ציוני התלמידים בתשע"ז נותרו כמעט ללא שינוי ביחס לשנה שקדמה (תשע"ו): ב־3 יחידות לימוד עמד הציון על 78, ב־4 יחידות - על 81 וב־5 יחידות לימוד - על 83.5 נקודות. הנתונים מראים כי ציונים אלה עקביים גם בהשוואה לאלו שהתקבלו לפני שלוש שנים ושש שנים.

בשנת הלימודים תשע"ז, מספר תלמידי י"ב שניגשו לבחינות הבגרות עמד על 101,028. את השיפור המשמעותי ביותר עשו תלמידי ישראל בספרות, ונראה שמדובר במגמת שיפור לאורך השנים: בשנת 2011 עמד ציון הבגרות הממוצע בספרות על 72.5; בשנת 2016 עלה ל־74.5; ובשנת 2017 עמד על 77. שיפור קל נרשם גם בציון בתנ"ך (78). באזרחות, לעומת זאת, לא נרשם שיפור, ואפילו נראית ירידה קלה (מ־76 לפני שלוש שנים ל־75.5 כעת); הציון של התלמידים בהבעה (לשון) נשאר יציב ועומד על 74.

רק מעטים יצטיינו

פרופ' יורם הרפז, מרצה לחינוך במכללת בית ברל, מותח ביקורת חריפה על התהליכים שהביאו להישגים הנוכחיים. הוא טוען שהציונים בבחינות הבגרות לא השתפרו במידה ניכרת במהלך השנים, משום שבחינות הבגרות נועדו להכשיל את רוב התלמידים.

"בחינות הבגרות הן אמצעי למיין את התלמידים למצטיינים, לבינוניים ולחלשים", הסביר, "אם רוב התלמידים יצליחו בבחינות הבגרות, הן יאבדו את יעילותן: הצבא, המוסדות להשכלה הגבוהה ומקומות העבודה יפסיקו להתייחס אליהן, ובעקבות כך גם התלמידים יפסיקו להתייחס אליהן, שכן לא יהיה להן ערך כלכלי. כשמספר גדול מדי של תלמידים יצליח, כותבי בחינות הבגרות יעלו את הרף. הם חייבים לשמור על עקומת פעמון שבה רק מעטים מצטיינים".

ד"ר איריס בן־דוד הדר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן, מציעה סיבה אחרת: "הסבר אפשרי הוא תמהיל אוכלוסיית התלמידים המגוון בישראל. בכל שנה מתווספים עוד תלמידים שניגשים לבגרות. אלה תלמידים שפעם היו נפלטים מהמערכת, והיום הציון שלהם הוא חלק מהממוצע. מכיוון שהציונים שלהם נמוכים יותר, הציון הממוצע לא עולה. אלמלא היו נכללים בממוצע, הוא לבטח היה גבוה יותר".

לדברי ד"ר בן־דוד הדר, "עובדי ההוראה משקיעים מאמצים רבים כדי להביא תלמידים מרקעים מאתגרים לרמה נאותה של בחינות בגרות, ועל כן אין לראות במשרד החינוך את האשמה. חשוב לעודד מורים איכותיים ומנהלים בעלי חזון לתרום בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, כדי שנוכל לשפר את הממוצע".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו