המלחין והמנצח נעם שריף הלך לעולמו בגיל 83

שריף, חתן פרס ישראל לשנת 2011, נפטר מהתקף לב כשהוא בן 83 •כמו כן זכה בפרס אקו"ם, פרס אנגל ובפרסת א.מ.ת על יצירותיו ופועלו • הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים

צילום: ארכיון- טל כהן // נעם שריף ז"ל

המלחין, המנצח והמורה נעם שריף, חתן פרס ישראל לשנת תשע"א ומחשובי המוזיקאים הישראלים, הלך הבוקר (שבת) לעולמו והוא בן 83. 

שריף נולד ברמת גן וגדל בתל אביב. אביו היה פועל בניין ואמו עקרת בית. לימים אמר שהמוזיקליות שלו באה ממנה. כישרונו המוזיקלי התגלה בגיל צעיר. בביתו היה פטיפון והוריו נהגו לנגן בו תקליטים של אריות מתוך אופרות. 

"כשהייתי בן ארבע", סיפר בראיון, "היו מעמידים אותי על כיסא והייתי שר את האריות האלה". בהמשך ניגן בקרן יער ואף ניגן בתזמורת צה"ל, אך מאז ומעולם רצה להלחין וקריירה כנגן לא משכה אותו.

בישראל למד אצל המלחין הגדול פאול בן חיים, ולאחר שחרורו מהצבא השתלם גם בזלצבורג ובברלין. פריצתו באה ב-1957, כשהמנצח המהולל לאונרד ברנשטיין בחר לבצע את יצירתו, "אקדמות למועד", בקונצרט חנוכת היכל התרבות בתל אביב. 

מאז נעשה שריף לאחד המלחינים הישראלים המבוצעים ביותר בארץ ובחו"ל. באחת מיצירותיו החשובות, "סוויטה ישראלית" (1965), הוא ביקש לנסח את הצליל הישראלי בשישה עיבודים תזמורתיים לשירי הארץ. יצירה נוספת, "מחיה המתים" (1987), משלבת את המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה עם המסורת המוזיקלית השומרונית. יצירות בולטות נוספות הן "פסיון ספרדי" (1992) שהולחנה לציון 500 שנים לגירוש ספרד ומתבססת על נעימות ספרדיות יהודיות; "תהילים של ירושלים" (1995) לתזמורת ומקהלת ילדים הכתובה למילים בעברית ובלטינית; ו"עקדה" (1997) שהולחנה לזכר יצחק רבין ומתארת את דמותו, חלומו ומותו. 

שריף שלח ידו גם במוזיקה פופולארית, הלחין שירים רבים ואף מוזיקה לסרטים, ביניהם "תעלת בלאומילך" (1969).

במקביל ליצירתו הענפה והמגוונת כמלחין, היה שריף מנצח מוערך. בשנות ה-70 שימש כמנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, ובהמשך היה המנהל המוזיקלי של תזמורת ראשון לציון, של התזמורת הקאמרית הישראלית ושל התזמורת הסימפונית חיפה. אחד מהישגיו הבולטים כמנצח היה כשניצח על הסימפוניה השמינית של מהלר – מלחין שתמיד היה קרוב ללבו – עם תזמורת ראשון לציון ב-2014, ביצוע שאף הונצח על גבי תקליטור.

שריף היה מורה אהוב לקומפוזיציה וניצוח והקדיש חלק ניכר מזמנו לחינוך. ב-1990 מונה כפרופסור באקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב (לימים בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה), ואף ניהל את המוסד למשך שנתיים. ב-2012 מונה לדקאן בית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו. 

שריף זכה להוקרה מצד הממסד בארץ. נוסף על היותו חתן פרס ישראל הוא זכה בפרס אקו"ם, בפרס אנגל וב-2003 ניתן לו פרס א.מ.ת על הצטיינותו והישגיו המקצועיים במוזיקה. 

שריף הותיר אחריו את רעייתו, המלחינה אלה מילך-שריף וארבעה ילדים. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר