הראיון עם ג'ורג' מנדג'ק, הקשר הקמרוני החדש של מכבי חיפה, התקיים באחד מתאי הצפייה המפוארים באצטדיון סמי עופר. הוא פתח את הדלת לסוג של מרפסת שממנה אפשר לראות את המגרש והתרגש כמו ילד קטן.
הוא לוקח נשימה ארוכה ומודה שריח הדשא עושה לו חשק לשחק. "זה אצטדיון מדהים", אמר בראיון ל"ישראל היום",שהוא גם הראשון שלו בארץ, "ההתרשמות שלי עד עכשיו טובה מאוד. האצטדיון חדש, גדול ומדהים, כמו במקומות הכי טובים באירופה. שיחקתי בבונדסליגה והאצטדיון הזה לא נופל מהרבה אצטדיונים שם. מתקן האימונים שלנו מצוין. הייתי מופתע מאוד ממה שראיתי כשהגעתי. עכשיו אני רוצה לעשות עונה טובה כדי ליהנות מהדבר הזה הרבה שנים כאן בישראל".
מנדג'ק לא מתרגש רק מהאצטדיון. למעשה, כמעט כל נושא שיחה מציף בו רגשות. הקמרוני בן ה־29 מודה שהוא בחור רגיש והרבה פעמים תחושות הבטן מניעות אותו. כך היה כשהגיע ארצה עם פס ירוק על ראשו. "זאת היתה ההפתעה שלי לאוהדים בשדה התעופה", הסביר. "המון אוהדים שלחו לי הודעות והיה לי חשוב להגיע לכאן גם בגללם. עכשיו הורדתי את זה, אבל אני אחזיר את הפס הירוק לפני שהליגה תתחיל".
מנדג'ק ביציעי סמי עופר. יפגוש במחזור הראשון את מכבי ת"א // צילום: מישל דוט קום
לקח זמן עד שהמעבר שלך מספרטה פראג הושלם, מה עשית כדי להגיע לכאן?
"הסוכן שלי התקשר ואמר שמכבי חיפה רוצה אותי. הייתי מופתע שהמועדון הזה מכיר אותי וצפה בי בליגה הצרפתית במדי מץ. המצב שלי בפראג היה קשה. בינואר הם אמרו לי לעזוב להשאלה ואז חזרתי, התחלתי את האימונים אבל המאמן לא דיבר איתי.
"המאמן מבחינתי זו נקודה חשובה. ברגע שהוא לא דיבר איתי החלטתי לעזוב. הגעתי ליו"ר של פראג וביקשתי לעזוב לקבוצה שמאמינה בי. אמרתי למאמן שאני פצוע ושאני לא יכול להתאמן. הם היו מופתעים, 'מה, אתמול התאמנת מצוין ועכשיו כואבת לך הברך?' עשיתי הכל כדי לעזוב. שלחו אותי לבדיקות בבית חולים ואני לא יודע אם הרופא מצא שם משהו (צוחק), אבל ברצינות, עשיתי הכל כדי להיות כאן".
אמרת שבפראג לא דיברת עם המאמן, כאן זה שונה עם פרד רוטן?
"כן, אני מדבר עם המאמן כמעט כל יום והוא מכיר אותי טוב עכשיו. זאת הזדמנות טובה עבורי לעבוד עם פרד רוטן כי אני מכיר אותו מהתקופה שאימן בשאלקה. אני לא יודע אם הוא זוכר אותי מגרמניה, אבל אני זוכר אותו כמאמן של מועדון גדול. דיברתי איתו בשבועיים יותר ממה שהמאמן בפראג דיבר איתי במשך שנה. הוא מרגיש אותי, יודע איך אני מרגיש, מתייחסים אלי יפה וזאת הרגשה טובה".
מנדג'ק בדרבי הראשון שלו. "בכל עונה צריך לחשוב על אליפות" // צילום: יוסי שקל
עושה רושם שאתה עושה הכל מתוך רגש, מהבטן.
"מי שלא מכיר אותי שיידע שהכל מהלב. אני מחזיר אהבה לכל מי שאוהב אותי. האוהדים שלחו לי הודעות מדי יום ובאותו רגע אמרתי, 'אני חייב להחזיר להם'. הראש שלי היה בחיפה. ישבתי בבית וראיתי סרטונים באינטרנט, הסתכלתי ושמעתי את הקהל וזהו, הבנתי שזה לא עניין של כסף. אני רוצה לשחק במכבי חיפה, הלב שלי אמר את זה. אני מחכה כבר לפעם הראשונה שאעלה על הדשא בסמי עופר במשחק ליגה".
שמעת קצת על שבע השנים האחרונות של מכבי חיפה? לא היה כאן קל, אלא להפך. אתה מאמין שתוכל לשנות את מה שהיה כאן?
"אני מאמין שכן. ראיתי שחקנים טובים בקבוצה ואני אוהב אתגרים. אני אדם תחרותי ומאמין בקבוצה הזאת. אני יודע שהיתה שנה לא טובה למועדון, אבל זה הזמן לעבוד קשה כדי להצליח שוב. זה לא יהיה קל, אבל זה אפשרי".
אתה באמת מאמין שיש קבוצה מספיק איכותית כדי להצליח השנה?
"כן, בהחלט יש לנו איכות. כל מה שצריך זה שכל אחד יגיע למקסימום שלו ולהקשיב למאמן".
העונה הקודמת היתה הגרועה של מכבי חיפה ב־41 השנים האחרונות וזה אומר שלאוהדים תהיה פחות סבלנות. אתה מודע ללחץ הזה כאן?
"אני יודע. כששחקן בא לכאן הוא צריך לדעת שמכבי חיפה מועדון גדול. צריך להיות בטופ בכל עונה וצריך לעבוד בשביל להיות שם. האוהדים רוצים לראות ניצחונות וזה טבעי שאם זה לא עובד הם לא מרוצים. אנחנו השחקנים נצטרך לנצח, לעבוד קשה ואז הקהל יהיה מאחורינו. הקהל חשוב לנו, שמעתי שיש כאן 15 אלף מנויים בכל שנה, זה מספר מדהים".
היתה לך תקרית עם אוהדי מץ ואולי אפשר לומר שלמדת לקח לא לצאת נגד הקהל?
"זה לא רק זה. הקהל חשוב לקבוצה. סיפרו לי כבר על המשחק הראשון נגד מכבי ת"א. אנחנו רוצים לנצח את המשחק הזה ולשלוח סימן לכולם שמכבי חיפה חוזרת".
מה המטרות של מכבי חיפה העונה? אירופה? אליפות?
"אנחנו מכבי חיפה ובכל עונה צריך לחשוב על אליפות. נעשה הכל כדי להתחיל טוב את העונה ומשם להמשיך. מכבי חיפה זה מועדון גדול שצריך לשאוף לאליפות בכל עונה".
דיברת עם ארנסט מאבוקה לפני שבאת?
"אני מכיר אותו מצוין. דיברתי גם עם טל בן חיים מספרטה פראג והוא אמר לי להגיע למכבי חיפה. תראה, גם הפועל ב"ש רצו אותי אבל העדפתי את מכבי חיפה, כי אני מכיר אותם עוד מלפני כן".
מנדג'ק. לא שכח מהיכן הגיע // צילום: יוסי שקל
כדורגל בלי נעליים
ג'ורג' מנדג'ק נולד בעיר דואלה שבקמרון. יש לו עוד שמונה אחים ואחיות, כולל אחות תאומה. הוא הספיק לעבור תשעה מועדונים מאז גיל 18, ובהם גם שמות גדולים כמו שטוטגרט, קייזרסלאוטרן מגרמניה, מץ, אוקזר וראן בצרפת, וגם גיחה לטורקיה ותקופה קשה בספרטה פראג הצ'כית.
כעת הוא בחיפה שרעבה לשיפור, אבל הוא לא שוכח מהיכן הגיע. הקשר הקים קרן שעוזרת למעוטי יכולת ובבעלותו גם אקדמיה לכדורגל בקמרון. "הרבה מאוד אנשים עזרו לי כדי להפוך לכדורגלן מקצועני, ולכן אני רוצה לעזור לילדים בקמרון כדי שיהיה להם סיכוי להצליח. שתהיה להם תקווה. חשוב לי שהילדים שם יתקדמו, יעברו בעתיד לכדורגל באירופה ויהיו מקצוענים".
אתה עוזר לילדים כרגע כי לך כילד היה קשה?
"כן, התנאים בקמרון לא טובים כמו באירופה או בישראל. כילדים היינו משחקים על משטח עפר בלי דשא. לפעמים גם נעליים לא היו. עכשיו אני רוצה לתת לילדים את כל מה לא שהיה לי כילד - נעליים, תלבושת - כדי לשפר את הסיכוי שלהם להצליח".
אולי בגלל ששיחקת בלי נעליים הפכת להיות שחקן מקצוען.
"זה נכון, אבל אלה זמנים אחרים. קשה מאוד להתאמן בלי נעליים. לבד זה קשה, בטח בקמרון. לסמואל אטו יש אקדמיה שמכרה הרבה שחקנים לברצלונה, אני רוצה לעשות בדיוק אותו דבר".
אז אתה רוצה ללכת בדרכו של סמואל אטו.
"הוא אגדה. הוא עוזר לאנשים בקמרון וכן, הוא דוגמה לכולם. הלוואי שאוכל לעשות את מה שהוא עושה בקמרון".
ההורים שלך דחפו אותך לשחק כדורגל כי ידעו שזה מה שיכול לעזור לך בעתיד?
"אבא שלי לא ידע כלום על כדורגל אבל רצה שאני אשחק. הוא נתן לי קצת כסף לקנות נעליים, חולצה, מכנסיים ואמא שלי חשבה שזה לא טוב. היא רצתה שישקיע את הכסף בבית הספר. בכל פעם שאבא שלי נתן לי כסף לכדורגל היא לא היתה מרוצה מזה, כי היו המון דברים חשובים בבית שהכסף היה צריך לעזור בהם. עכשיו היא רגועה יותר כי הכדורגל עזר לנו".
מנדג'ק. "ישראל? זה לא רק הכסף" // צילום: מישל דוט קום
ומה היא חשבה אחרי שקיבלת חוזה מקצועני בשטוטגרט, אז אלופת גרמניה?
"היה לי חוזה מקצועני גם בקמרון אבל זו לא אותה רמת שכר. בשטוטגרט היה לי חוזה גדול בגיל 18. אני לא חושב רק על עצמי. באפריקה המנטליות היא לא לחשוב רק על עצמך אלא גם על המשפחה. הם עשו בשבילי הכל כדי שאהיה מקצוען, אז עכשיו טבעי שאעשה עבורם בחזרה".
במה היה לך הכי חשוב לעזור למשפחה שלך?
"החלפתי להם את הבית. בבית הישן היו לנו ארבעה חדרים ל־11 אנשים, אבל התנאים היו קטסטרופליים. ההרגשה היתה טובה. אני מודה לאלוהים שנתן לי את האפשרות לעזור למשפחה שלי. אני אדם מאמין ואלוהים הביא אותי למדינה הקדושה הזאת, ישראל. זה לא רק הכסף, היה לי חשוב להיות כאן".
מה אתה יכול להבטיח לאוהדים שלך לקראת העונה הזאת?
"לתת מעצמי הכל בכל משחק ושנסיים בטופ 3 בליגה. אם אנחנו רוצים כרטיס לאירופה אז צריך לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים, לא?"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
