אחרי שש עונות שבהן מכבי ת"א הכתיבה סדר יום בכל הקשור להעברות, שברה כל שיא ישראלי בסכומי רכישות (ומכירות) שחקנים, היתה אחראית לטריידים גדולים וגררה את הפועל ב"ש ומכבי חיפה לעסקאות חסרות פרופורציה שעלו (ועדיין עולות) להן מיליוני יורו מבוזבזים, העונה שוק ההעברות רגוע יחסית. את הנתון הזה מייחסים לא מעט אנשי מקצוע בישראל למגבלות שהוטלו על הצהובים בשל העבירות על חוקי הפייר פליי של אופ"א.
לפני שנרד לשורש העניין, נציין את העובדה שברורה וידועה לכולם - יש מחסור בשחקנים איכותיים בשוק, וזה מהווה גורם משמעותי להאטה המתמשכת בעסקאות בחלון ההעברות הנוכחי. העניין הוא שגם בקיץ שעבר שוק השחקנים לא היה מוצף בישראלים איכותיים ועדיין ב"ש רכשה את דור אלו במיליון דולר ואת מחצית מכרטיסו של חאתם עבד אלחמיד ב־1.2 מיליון יורו. מכבי, מצידה, שילמה כמיליון יורו על עומר אצילי והוסיפה עוד 600 אלף יורו על אלירן עטר, ויש עוד דוגמאות. אז מה נשתנה הקיץ הזה?
בית"ר ירושלים מציגה את הרכש הקיצי. בוזגלו, לוי ובן חיים הגיעו בהעברה חופשית, טיירה נקנה בזול // צילום: דני מרון
"כשמכבי שפכה כסף, הקבוצות ידעו שהן יכולות לדרוש סכומים דמיוניים על שחקנים ובסוף ישלמו את זה", טוען גורם בכדורגל הישראלי, "גם ב"ש נגררה לתוך זה, אבל עכשיו, מכיוון שמכבי מחוץ למשחק, כל השוק השתנה. בני יהודה, למשל, היתה יכולה לבקש מיליון דולר על זובאס, אבל היום אף אחד לא ייתן לה".
זה לא שלא היו לנו העברות הקיץ - ואולי הבעלים החדש של בית"ר ירושלים, משה חוגג, עוד יהיה חתום על איזושהי הפתעה גדולה - אבל עד כה שום עסקה לא היתה מפוצצת. על עדן בן בסט, שעבר ממחזיקת הגביע לאלופה, שילמה אלונה ברקת 100 אלף יורו, ואת חן עזרא ואריאל הרוש צירפה בהעברה חופשית. גם איתי שכטר, מאור בוזגלו וערן לוי מצאו קבוצות חדשות, אבל הגיעו אליהן בהעברה חופשית.
ומה לגבי טריידים? בתמורה למאור קנדיל העבירה מכבי לבני יהודה את מאוויס צ'יבוטה, דור ג'אן וסוהיל ארמלי, אך השאירה לעצמה 50 אחוז מכרטיס השחקן של כל אחד מהם, ושלחה את שגיב יחזקאל להשאלה לעונה אחת בלבד. מכבי חיפה ניסתה להעביר לבית"ר כמה שחקנים ו־400 אלף דולר עבור עידן ורד, אך העסקה לא יצאה לפועל. טריידים דוגמת זה של אלי דסה ושלומי אזולאי שעברו מבית וגן לקריית שלום תמורת כ־2 מיליון יורו? סיכוי גדול שזה לא יקרה עד סגירת החלון הנוכחי.
גולדהאר וקרויף. גררו גם את ב"ש וחיפה למסעות רכש מטורפים // צילום: דני מרון
הסיבה שמכבי ת"א צולחת עד כה את הסנקציות שהוטלו עליה, ושבגינן היא לא יכולה לרכוש שחקנים, היא העובדה ששחקני הבית שלה דוגמת רוסלן ברסקי, דן גלזר, שחר פיבן, יונתן כהן ומתן חוזז, שנדדו בעונות האחרונות בכל רחבי הארץ, חזרו לקריית שלום והשתלבו נהדר. "כבר שנים שמיטש גולדהאר משקיע עשרות מיליונים בנוער שלנו ולא ראה יותר מדי פירות", אמרו אצל סגנית האלופה, "העונה, בגלל הפייר פליי, הוא מחזיר קצת מההשקעה".
לא כולם מסכימים עם הקביעה שהקיפאון נובע מחוסר היכולת של מכבי לרכוש שחקנים, אבל עדיין שמים דגש מיוחד על חוקי הפייר פליי שעליהם עברו הצהובים. במכבי חיפה, למשל, קיימו הערכת מצב מחודשת בנוגע להוצאות על רכש. אחרי שגירדו בעונה שעברה את תקרת 100 מיליון השקלים, הבינו בכרמל כי יצטרכו לקצץ מעט בתקציב, אבל גם להיזהר מרכישות בסכומים של 3-2 מיליון יורו. כך, ההצעה עבור חלוץ מכבי נתניה, דיא סבע, היתה רק על מחצית מכרטיסו בסכום גבוה ממיליון יורו. "זה לא שליענקל'ה שחר אין אפשרות לשלם סכומים גבוהים", הסבירו בכרמל, "הוא פשוט מעולם לא שילם סכומים כאלה על שחקן".
זובאס. אפשר לדרוש עליו מיליון דולר, אבל מי ישלם? // צילום: אלן שיבר
בב"ש, לעומת זאת, נהנו בשנתיים האחרונות מהכנסות יפות במסגרת האירופית, שהביאו את התקציב לרווח תפעולי. למרות זאת, בניגוד לקיץ שעבר, העונה הגיעו שחקנים בסכומים נמוכים יותר, וגם ההדחה המוקדמת והלא צפויה מאירופה תתרום לקיצוץ תקציב הרכש. זאת אף שמכירתו של טוני וואקמה לטרבזונספור בכמיליון יורו תאפשר לאלופה להביא רכש בסכום דומה.
אבל יש גם צדדים חיוביים לעקרון הפייר פליי, שעוזר למועדונים הקטנים יותר והעשירים פחות. קחו, לדוגמה, את הבעלים של עירוני ק"ש, איזי שרצקי, שנקב בתג מחיר של 2.5 מיליון יורו עבור החלוץ ההולנדי שלו, נייג'ל האסלביינק - סכום שמכבי ת"א (בגלל האיסור להחתים שחקנים), מכבי חיפה והפועל ב"ש לא יכולות לשלם כרגע.
במצב הזה, השחקנים הבכירים נשארים בקבוצותיהם, כפי שהסביר בעלים של קבוצה קטנה בליגת העל: "בעל בית שרוצה להשאיר אצלו שחקן רק צריך לנקוב במחיר של 3 מיליון יורו - אף אחד לא ישלם. מי שרוצה למכור מוכר, אבל הוא יודע שצריך מחיר שוק ריאלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
