מקורות ברשות ההגבלים העסקיים מסרו ל"ישראל היום" כי הרשות תתנגד להטלת היטל על יבוא מלט מטורקיה ומיוון, מכיוון שהיטל כזה יפגע בתחרות בענף.
כזכור, הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, המליץ על הטלת היטל היצף על יבוא מלט. בהמלצתו טען הממונה כי ההיטל נועד להגן על מונופול נשר, ולאו דווקא על יצרנית המלט הקטנה "הר־טוב".
יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים, אמר בשבוע שעבר ל"ישראל היום" כי ההחלטה של משרד הכלכלה תתרום להמשך עליית מחירי הדיור. "המדינה נוקטת מהלך הפוך מהנדרש לקידום ענף הבנייה בישראל. במקום לשכלל את השוק וליצור שוק חופשי ותחרותי, היא מוסיפה היטלים על מלט מיובא מחו"ל. החלטה זו תוביל בהכרח לעליית מחירי הבנייה", סיפר חסון.
לדבריו, "בענף התמ"א 38, העלאת המחירים כתוצאה מהתייקרות חומרי הגלם תביא להאטה נוספת עקב הפחתת הכדאיות הכלכלית של חלק מהפרויקטים, ובפרט מחוץ לאזורי הביקוש, שבהם גם ככה המדינה מתקשה לקדם את התוכנית".
כאמור, החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגישה למשרד הכלכלה והתעשייה חברת המלט הר־טוב, בתמיכת חברת נשר, שבה התלוננה על יבוא מלט מטורקיה ומיוון, כביכול במחירי היצף הגורמים נזק לתעשייה המקומית. במשך עשרות שנים נהנתה נשר ממונופול בתחום המלט וגבתה מחירים גבוהים.
לטענת משרד הכלכלה, בשנים האחרונות סובלת יוון ממיתון ומביקוש נמוך למלט, וגם בטורקיה קיים מצב של עודף כושר ייצור משמעותי, והדבר מוביל במדינות הללו להפניית התוצרת העודפת במחירי היצף ליצוא, בניגוד לכללי הסחר ההוגן על פי ארגון הסחר העולמי. אלא שייתכן מאוד שמדובר בהתנהגות שוק רגילה ובהיחלשות המטבע הטורקי, ולא במדיניות מכוונת של מחירי היצף באותן מדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו