לא עוד תצלום לאינסטגרם

תערוכת הצילומים של חנה סהר במוזיאון הנגב לאמנות מדגישה את הייחוד של הצילום האמנותי ומנהלת שיח עם תולדות האמנות • ביקורת תערוכה

צילום של חנה סהר מתוך התערוכה

"היפה מכל הכוכבים", חנה סהר: מבחר תצלומים, מוזיאון הנגב לאמנות, באר שבע

התערוכה "היפה מכל הכוכבים" של חנה סהר, אחת האמניות המובילות והפוריות בסצנת האמנות הישראלית, היא מעין מיני רטרוספקטיבה המתפרשת על פני 20 שנות יצירה. עדשתה של סהר המתבוננת על העולם תופסת את "האחר" ומטמירה אותו, הופכת אותו לקדוש, לראוי לקבלה ולהערצה ללא תנאי, מפרקת יחסי כוח, שוברת היררכיות של גבוה ונמוך, שולט ונשלט, הגמוני ו"אחר". 

בתצלומיה סהר מנהלת שיח עם תולדות האמנות - בין שאלה נופים, טבע דומם, ובין שדיוקנאות של אנשים שבשוליים, ניכר המבט הדיאלקטי במציאות. מושא הצילום מחד מעוגן בתוך מציאות מוכרת, ומאידך הוא תלוש ובלתי מושג.

בתערוכה מוצגות סדרות שנחשפו בעבר, ובהן "בינגו הנסיכה", "אשמורת", "אשלון ביוטי", "טבע דומם עיראקי", "מוארים", "מוטלים" ו"שמשות ולילות". בחירה זאת מאפשרת להתחקות אחר מהלך שלם של יצירה, כשד"ר דליה מנור, אוצרת התערוכה, מצביעה על העיסוק באור ובחושך כמוטיב המקשר בין הסדרות. עיסוק זה אצל סהר הוא לא רק אמצעי הכרחי בצילום אלא מושא לחקירה. בהקשר זה, מציינת מנור, כי "הלילה הוא מרחב וזמן שבהם יצרה כמה מעבודותיה הנודעות. הלילה מסתמן כאויבו של הצילום, התלוי לקיומו בתנאי אור. אך הוא גם חושף את המוסתר מבעד לחשיכה". 

בנוף הצילום העכשווי הנשלט על ידי המצלמה הדיגיטלית, סהר עדיין מצלמת בפילם המאפשר לה שליטה בחשיפה של האור וזמן התחברות עם מושא הצילום.

מנור מציינת ש"דווקא היום, כשהצילום כל כך קל וכולנו צלמים וצלמות, חשוב לי להדגיש את הייחוד של הצילום האמנותי ומה מבחין בינו לבין עוד תמונה באינסטגרם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר