אם לא היה אוגוסט, ולא היה חם,וחופשת הקיץ לא היתה נמתחת כמו מסטיק לעוס שבסופה הילדים יהפכו לדמות מ"פורטנייט" אולי היו שמים לב לכך שלקראת שני המשחקים הקרובים מול גאורגיה וגרמניה קרו שלושה דברים משמעותיים:
.1 יש שחקנים ישראלים שמותר להם לעשות ככל העולה על רוחם, וגם אם באיגוד יפתחו מטרייה ויגידו שיורד עליהם גשם, את היריקות שיורקים עליהם עדיין יהיה אפשר לזהות מבין אדי הלחות המהבילים.
.2 חלק מהזימונים לסגל הם תמוהים במקרה הטוב ושערורייתיים במקרה הרע
.3 גם אם באיגוד הכדורסל מעוניינים בהצערת הנבחרת, שזה בסדר ואפילו רצוי, נדמה שמדובר במהלך דרסטי מדי כשזה בא על חשבון תוצאות, כשהסיכויים להעפיל לאליפות העולם עדיין חיים וקיימים.
המסר הזה בעייתי. כי אם נחזור לסעיף - 1 ויש כאלה שבאים בטענות לעומרי כספי על כך שהוא שם את הקריירה האישית שלו לפני הנבחרת, אבל האיגוד והמאמן רואים במשחקים האלה משחקי הרצה לצעירים כדי שיקבלו ניסיון לקראת יורו - 2021 למה שכספי יבזבז את הזמן שלו? הוא חוזר מעונה עמוסה רגשית ופיזית, ויעדיף להתכונן כראוי בממפיס מאשר לצאת על חסימה של בן אלטיט במשחק הכנה בסנט פטרבורג. אם באיגוד היו הולכים בכל הכוח על אליפות העולם, הם היו צריכים להקים קול זעקה כדי ששחקן האן.בי.אי היחיד של ישראל יתייצב, כי נבחרת שרוצה להיות תחרותית לא יכולה לוותר עליו.
כספי. היעדרותו משדרת מסר לא טוב // צילום: אלן שיבר
כספי תואר בעבר כניל ארמסטרונג של הכדורסל הישראלי, הראשון לצעוד על אדמת הירח של הכדורסל. הזכויות שלו בהיותו שגריר של הכדורסל הישראלי, וגם המחויבויות הקודמות שלו לנבחרת, ראויות לציון. אבל המונדובאסקט האחרון של ישראל היה ב-1986 עם המקום השביעי.
על כן קטש היה חייב לבחור ולהתעקש על הסגל האיכותי ביותר עם הצערה בקצוות, גם במחיר של עימות פומבי עם הכוכבים. המשחקים הבאים של הנבחרת יהיהו בנובמבר ובפברואר, ואז ברור שכספי לא יוכל לקחת חלק. על כן הוויתור עליו ועל הסיכוי לנצח עכשיו היה קל מדי.
וכאן אנחנו מגיעים לאלכס טיוס. מדובר במתאזרח שמייצר הכי הרבה אנטגוניזם נגדו. אופורטוניסט כפוי טובה, שמנצל בציניות את היתרונות שמעניקה תעודת הזהות הישראלית שלו ומתחמק בעקשנות ממחויבותיו. אי אפשר להכריח אותו להגיע ולסחוב את הפרצוף המיוסר שלו ברחבי אירופה. אבל כן אפשר להעניש אותו. לזמנו בידיעה שלא יגיע, ואז להענישו. נקמני? כמובן. אבל עדיף למען מתאזרחי העתיד שיראו וייראו, מאשר להרגיש כמו סמרטוט שעושים לו טובה.
הזעקה הגדולה שעולה מהזימונים היא בעיקר על אי זימונו של חואקין שוכמן. איך אפשר לוותר על שחקן כזה? אז נכון ששוכמן עדיין לא בשל לעשות אותו תפקיד בנבחרת שהוא עושה בגלבוע/ גליל, אבל מדובר בקפטן עתידי פוטנציאלי. ככה אנחנו רוצים שהישראלים שלנו ישחקו, שלא לדבר על האיכות ההגנתית והקליעה היחסית שהוא מנפק. קטש הבעיר עורר גל שמועות על נקמנות מצידו בשל הבחירה של שוכמן בגלבוע ולא בירושלים. מי שמסוגל לספק הסבר יותר הגיוני, מוזמן.
השיחה שבה שחרר את רביב לימונד מריחה כמו פינוי הדרך עבור תמיר בלאט, וזה לא כזה נורא. אבל הזימון של גולן גוט הוא מחמאה ענקית עבור גוט, אבל הפיל לסתות ושחרר חצובות לשון קונספירטיביות. הזימונים של כארם משעור ואיתי שגב במקום אלכס צ'וברוביץ' ועמית שמחון נראים כמו סדנת שיקום מהעונה האחרונה.
ואולי הכל בכלל חשיבה מחוץ לקופסה קטשית טיפוסית, שבסופה כולנו נשתחווה להוד נסיכותו. ואולי הניצחונות ישתיקו את המלעיזים; אם בכלל רוצים לנצח שם, באיגוד הכדורסל ובנבחרת הבכירה שלו.
טיוס. לזמן כדי להעניש
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
