באוגוסט 1970, לפני 48 שנה בדיוק, נכתב בעיתון "דבר" כי "לאחר השוואות שנעשו בקשר למספר מקרי המחלה בעמק החולה ובעולם הרחב, עתה החלה תחנת המחקר האזורית בראש פינה, על שם פרופ' גדעון מר, לעסוק במחקר מקיף של המחלה הפוגעת קשה באדם ובבקר". מארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה הלאומית אפשר ללמוד כי חקלאי עמק החולה סבלו מהתפרצויות חוזרות ונשנות של עכברת, בעיקר בשנות ה־60 של המאה הקודמת. על פי דיווחי משרד הבריאות מאותה תקופה, ב־1962 לקו במחלה 52 אנשים מיישובי עמק החולה, וב־1968 "נפגעו בעכברת באזור עמק החולה יותר ממספר האנשים שנפגעו בכל ארה"ב. בבית החולים זיו בצפת לבדו אושפזו 38 אנשים שאובחנו בוודאות כלוקים במחלה".
אחד מאותם מאושפזים היה רמי לנר (68) מקיבוץ מבוא חמה, אז נער בן 18 מקיבוץ נאות מרדכי, שאושפז לאחר שלקה במחלה. "אחרי שהשתחררנו מבית החולים חייבו אותנו להסתובב עם משקפי שמש 24 שעות ביממה - גם בלילה", הוא משחזר, "לא יכולנו לעבוד בשדה אז שלחו אותנו לעשות עבודה של פנסיונרים במכוורת, כי זה מקום סגור ללא אבק ושמש, אבל מי שחוטף את המחלה פעם אחת כבר מחוסן ממנה. היום אני גר בקיבוץ מבוא חמה, ממש ליד בריכת המשושים".
גם חברו ובן שכבתו של לנר מנאות מרדכי, אסף רפאלי (68), נתקף אז במחלה ואף חלק איתו חדר בביה"ח פוריה בטבריה. "רוב החבר'ה שלנו שעבדו בהשקיה חטפו את המחלה באותה שנה, ומרוב שהיא היתה נפוצה קראנו לה 'לפטו', קיצור של לפטוספירוזיס", נזכר רפאלי, "היו בעמק החולה המון נברנים, ובגלל ייבוש הימה היינו צריכים להשקות את שטחי החקלאות בהרבה מאוד מים, שעמדו. יש לי עד היום צלקת ברגל כתוצאה מהמחלה. הטיסו אותי לתל השומר, ושם הוציאו לי שליש עצם מהרגל בעקבות הסתבכויות שהיו לי בהמשך מהמחלה. חטפתי גם סיבוך בעין, שהתנפחה לגודל של כדור טניס. לא אשכח את ד"ר ברקאי, רופאת העיניים מבית החולים פוריה, שהצילה לי את העין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו