"ייקח שנים רבות להסיר את הזיהום שגורם למחלה החדשה"

השנה, באופן יחסי, התגלתה התפרצות גדולה יותר של מחלת העכברת (לפטוספירוזיס) עם חשד לתחלואה של יותר מ-30 מטיילים שביקרו בנחלים בדרום רמת הגולן – כך לפי מידע שנמסר על ידי משרד הבריאות. כמחצית מהחולים אושפזו בבתי חולים. רק היום (רביעי) דווח על אשפוזם של חמישה תלמידים בני 14 ו-15 במרכז הרפואי "מעיני הישועה" בחשד להידבקות בעכברת במהלך טיול בנהר הירדן. 

השאלה הנשאלת היא כיצד ניתן להעלים את הזיהום במאגרי המים הטבעיים ועד כמה המצב חמור. פרופסור נאוה חרובי, מומחית בתחומי סביבה ומים מהאקדמית נתניה, שוחחה עם "ישראל היום" וענתה על שאלות בנוגע למחלה:

תוך כמה זמן הזיהום יחלוף והאם הוא עלול להגיע לכנרת?

"מומחים רבים עורכים כעת בדיקות לניטור קוליפורמים בנחלים ובמקורות הידועים וגם במקומות נוספים. יש לסמוך על בדיקות משרד הבריאות ולהמתין לעדכון מהם. אך יש במקביל לקחת בחשבון כמה דברים: הבדיקות הללו לא נעשות בדרך שגרה בנחלים ואני מקווה מאוד שכעת ילמדו מהאירוע ובדיקות ייעשו ולעיתים תכופות.

"דבר נוסף – כדי להסיר את הזיהום צריך הרבה מאוד סבלנות. זה יכול לקחת גם שנים ומה שיביא לפתרון הבעיה הוא הזרמת מים רבים לנחלים אשר יחדשו את המים. דבר נוסף הוא להרחיק את עדרי הבקר מהנחלים וממאגרי המים על ידי פיזור שקתות של מים לשתיית בקר במקומות מרוחקים ככל האפשר מהנחלים.

"לולא הבצורת בחורף האחרון, החיידק לא היה מתפרץ. אי התחדשות מקורות המים ושילוב של צואת הבקר גרמו לחיידק לדגור במים ולהתפשט. ועל כן עלינו לחכות לגשמים הבאים ולקוות שהם יהיו רבים על מנת שהחיידק יחלוף. אפשר יהיה גם להזרים מים לנחלים בדרך מלאכותית, אך כיוון שמדובר בכמויות אדירות ובמקומות רבים, זה ידרוש הרבה מאוד משאבים".

זרימה גדולה – פחות סכנה בהדבקות

"במקורות מים עם זרימה גדולה יש פחות סכנה להידבק בחיידק כיוון שבעקבות הזרימה המים מתחדשים והחיידק מטייל הלאה. לכן גם יש קשר ישיר בין הבצורת האחרונה שחווינו לבין התפשטות החיידק".

מקרים דומים בהיסטוריה הישראלית

"היו לנו מספר אירועים בהיסטוריה הישראלית סביב מקורות מים שונים שגרמו להתפשטות והדבקה במחלות שונות: באסון המכביה התמוטט גשר ארעי שהוקם כדי לאפשר את מעבר משלחות המכביה לאצטדיון רמת גן. בשל קריסת הגשר, מלבד הקורבנות שנהרגו ונפצעו, נפלו ספורטאים למי נהר הירקון המזוהמים. עקב מכת הגשר במים, חומרים רעילים מתחתית הירקון עלו מעלה, והפגיעה בבריאותם של מי ששהו במים הייתה קשה. גם המחלצים שנכנסו למים על מנת לחלץ את הספורטאים נפגעו. שיקום הנהר לקח שנים רבות על ידי כך שמנעו הזרמה של שפכים וחידשו את מקורות המים, הליך שדרש תקציבים גבוהים מאוד.

"מקרה נוסף התרחש בנחל הקישון. צוללנים שצללו במקום גילו אחרי הרבה שנים כי חלו בסרטן, ככל הנראה כתוצאה מהמגע עם המים והשפכים שהיו במים. גם כאן היה שיקום שהיה כרוך בהרבה תקציבים שאני מקווה מאוד שישקיעו בצפון ולא יזנחו אותו".

האם הזיהום עלול להגיע לכנרת?

"כרגע נראה שהזיהום לא יגיע לכנרת. הכנרת, להבדיל מהנחלים ומקורות המים הנוספים שאינם מפוקחים, מאוד מנוטרת ומפוקחת".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו