אם ההדחה ברבע גמר הגביע העולמי על ידי בלגיה - שתסגור לפחות 20 שנה בלי התואר החשוב ביותר - פגמה במעמדה של ברזיל כמעצמת הכדורגל הגדולה ביותר, הגיע חלון ההעברות האירופי והזכיר שלפחות מבחינת ביקוש, הסחורה הברזילאית היא עדיין מספר אחת. על פי האתר TransferMarket, ונכון לזמן כתיבת שורות אלה, 10 מ־19 ההעברות הגדולות ביותר של הקיץ הן עבור שחקן ברזילאי.
בראש הרשימה הזאת נמצא אליסון בקר, שעבר מרומא לליברפול תמורת כ־63 מיליון יורו והפך לשוער היקר בהיסטוריה, אך הוא יוצא הדופן בסיפור הזה. הרוב הגדול של הברזילאים שהחליפו הקיץ בית הם שחקנים צעירים, התקפיים, כמעט בלי הופעות בנבחרת הלאומית, אך עם המון פוטנציאל.
הגיל הממוצע של עשרת שחקני הרכש האלה הוא 23. מתוכם, רק אליסון, פאוליניו, דוגלאס קוסטה (שנרכש על ידי יובנטוס) ופרד היו ברוסיה עם הנבחרת של צ'יצ'ה, והאחרון כמעט לא שיחק. שאר השחקנים, שמועדוני ענק ביבשת השקיעו בהם עשרות מיליונים, אפילו לא היו קרובים למונדיאל. לארתור, לוויניסיוס ג'וניור, למלקום ולרישארליסון אפס הופעות במדים הלאומיים, לפאביניו ארבע בלבד ולפיליפה אנדרסון, שעליו ווסטהאם שילמה כ־40 מיליון יורו, הופעה אחת בלבד בת שבע דקות, אי אז ב־2015.
ויניסיוס ג'וניור. ריאל מדריד מצפה // צילום: אי.פי.אי
כשממשיכים להביט במורד רשימת השחקנים היקרים של הקיץ, מגלים מגמה. נמצאים שם גם פאוליניו בן ה־18, שעבר מוואשקו ללברקוזן תמורת 20 מיליון יורו; רודריגו מסנטוס, רק בן 17, שהגיע לסיכום עם ריאל מדריד בסכום של 45 מיליון; מתאוס קונייה בן ה־19, שעליו שילמה רד בול לייפציג 15 מיליון; פליפה ויזאו (21), שעזב את פלמנגו לאודינזה תמורת שישה מיליון; ופרננדו בן ה־19, שהגיע לשחטאר דונייצק עם ציפיות לעשות את המסלול שעברו רבים מבני ארצו.
בסך הכל, אירופה שילמה עד כה כרבע מיליארד יורו על שחקני התקפה ברזילאים שגילם לא עולה על 23. רבים מהם שחקני כנף, הסחורה הכי מבוקשת ויוקרתית בעולם הכדורגל ועמדה שמתפקעת מכישרון בברזיל. בסגל הנבחרת נמצאים ניימאר, וויליאן, דוגלאס קוסטה, פירמינו, ז'סוס וטייסון, ולאחרים פשוט אין מקום. יש שרואים זאת כברכה, אך יש כאלה שחושבים אחרת. שחקן העבר טוסטאו, שמתחזק טור פרשנות אישי בעיתון בסאו פאולו, כתב לאחרונה ש"תרבות הכדורגל בברזיל שגויה. המאמנים הצעירים משתדלים, אבל סגנון המשחק שלהם יוצר פערים גדולים מדי בין ההגנה להתקפה, יותר מדי כדורים ארוכים והגבהות סתמיות לרחבה".
לטענת אלוף העולם ב־1970, ברזיל מתקשה לייצר קשרי אמצע וחלוצי רחבה, ובעצם הפכה למפעל של קיצונים מוכשרים שמסוגלים לייצר יש מאין. רואים זאת היטב בליגה המקומית וזה בלט גם בגביע העולמי. פרשנים נוספים בטוחים שחלוץ רחבה איכותי היה עוזר מול בלגיה, אבל כל מה שהסלסאו הציעה באותו משחק - וזה לא מעט - היה פעולות מבריקות של שחקני האגף הרבים שברשותה. את השחקנים האלה בדיוק אירופה רוצה, בגיל מוקדם ולפני הפריצה, ולברזיל יש יותר מדי מהם.
