בתחילת שנות ה־90 כבשו מקצבים לטיניים את מצעדי הפזמונים הישראליים. מי שהביאה אותם היתה "אטרף", להקה ירושלמית שהקים רובן סלמון ("רובנס") שעלה לארץ מפרו.
רובנס אסף מוזיקאים מקומיים, שהביאו משב רוח מרענן למוזיקה הישראלית. השיר הראשון שהוציאו היה "שולה", שיר שתפס מייד את האוזן והושמע ללא הרף ברדיו. אחריו הגיעה שורה ארוכה של להיטים: "מנגו בננה", "כשאת מגרדת", "יום סבבא", "ענבל", וגרסאות כיסוי ל"קפה טורקי", "אין כמו יפו בלילות" ו"רינה".
מסוף שנות ה־90 פסקה אטרף להופיע כמעט לחלוטין. לפני כשנתיים הוחלט לאחד את הלהקה, בהרכב המקורי, עם הסולן ארתור כץ. ארתור, בעל הופעת במה כובשת, נכנס מייד לנעליו של רובנס. הוא מעניק לשירים גוון חדש ועכשווי, ויחד הם יוצרים בכל הופעה מסיבה גדולה של קצב ממכר. יחד עם ארתור אטרף הקליטו כמה שירים חדשים. את "המופע של אטרף" יהיה אפשר לראות ב"זאפה" הרצליה ב־24 באוגוסט, ולקבל טעימה ממנו הערב ב"גימלייב". בשבוע הבא תופיע בתוכנית קרולינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו