מצעד הגאווה של ברלין, הידוע גם כ"כריסטופר סטריט דיי", הוא מהגדולים בעולם ונחשב לאירוע הגאווה המוביל באירופה. מדי שנה פוקדים את המצעד לא מעט ישראלים, והשנה גם נטע ברזילי הגיעה לברלין כדי לבצע לחוגגים את הלהיט זוכה האירוויזיון "TOY".
אך במצעד שהתקיים היום (שבת) ומשך אליו מאות אלפי צועדים, ישראל אוזכרה גם בהקשרים חיוביים פחות. "אין גאווה במדינת אפרטהייד", נכתב על שלטים שנשאו קבוצות צועדים שמטרתן חד משמעית – להפיץ מידע כנגד ה"פינקוושינג" של מדינת ישראל.
"פינקוושינג", כפי שמציינים גם הפליירים שחולקו בכמויות לצועדים, הוא שימוש בזכויות להט"ב כחלק מקמפיין יחסי ציבור של מדינה, על מנת להפוך אותה למזוהה עם פתיחות וליברליות, כשבפועל מדובר במסך עשן שמסתיר את האפליה הקיימת כנגד הקהילה.
פעילי השמאל והשלט "אין גאווה באפרטהייד הישראלי"
ביקורת רבה מושמעת מדי שנה כנגד מצעד הגאווה בתל אביב מלהט"בים ישראלים, שטוענים כי ההשקעה העצומה באירועי הגאווה מציגים לתיירים את ישראל כפתוחה וליברלית, אך ברגע שנגמרות החגיגות והתיירים רוקנו את כיסם, הישראלים חוזרים למציאות שבה הקהילה נאבקת על זכויותיה. בביקורת הזאת מובלעת גם העובדה שמושקעים מדי שנה מיליונים בחגיגות בתחילת חודש יוני, אך ארגונים למען נוער להט"בי מתקיימים מתרומות ונאבקים על קיומם.
אך הקבוצה "ברלין נגד פינקוושינג" באה להצביע על אפליה אחרת בחסות אותו "מסך עשן", כנגד העם הפלסטיני. "מה לישראל ולפלסטין עם פינקוושינג?" שואל העלון ומשיב: "במקרה של ישראל, היא ממתגת עצמה כמגדלור דמוקרטי של זכויות אדם וגן עדן בטוח ללהט"בים, בעוד שכנותיה הערביות מצטיירות כהומופוביות, טרנספוביות וארכאיות".
העלון שחילקו פעילי השמאל
כאן מגיע העלון, שעיצובו המרכזי הוא טנק שמוסתר באמצעות דגל הגאווה והפתח היחיד ממנו מוביל לדגל הפלסטיני, לעניין לשמו הודפס. "אסטרטגיה זו באה לתת לגיטימציה למציאות של כיבוש צבאי ומחיקת העם הפלסטיני". בהמשך מצוינים כמות הרוגים בהפצצות, ועזה המגודרת מכונה כ"כלא האוויר הפתוח הגדול בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
