אוהד חיטמן

אוהד חיטמן: "מיעוט קובע"

מחאת הלהט"בים הפנתה זרקור כלפי חברי קהילה מפורסמים שהביאו ילדים • אוהד חיטמן ונדב אבקסיס מספרים מה עברו

הקהילה הגאה משלימה מזה שנים עם החלטות וחוקים מפלים שקובעת המדינה בכל הקשור לזכויותיה ונאלצת להבליג. ביום רביעי האחרון, כשעבר בכנסת התיקון לחוק הפונדקאות שקבע כי בני זוג מאותו מין, לא יוכלו להביא ילדים במסגרת פונדקאות בישראל, הם לא יכלו לשתוק יותר.

זעמם של הלהט"בים ושל אזרחים רבים בחברה הישראלית עלה, המחאה הציבורית התחזקה, ופוסטים עם ההאשטאג "מתעוררים על החיים שלנו", התפשטו במהירות ברשתות החברתיות. בנוסף לכל אלו אוהל מחאה הוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב, שביתה נקבעה במספר מקומות מסחר והפגנות נקבעו להתקיים במוקדים שונים ברחבי הארץ, וביניהן עצרת מרכזית שתתקיים היום בערב (ראשון) בכיכר רבין. 

המחאה, בה תומכים מפורסמים רבים, הביאה בצעד לא שכיח להצטרפותם של בעלי עסקים שונים שהודיעו בסוף השבוע כי יתמכו בעובדיהם שיחליטו לקחת חלק בשביתה. הרעש התקשורתי האדיר הפנה את הזרקור גם כלפי חברי הקהילה הגאה שהביאו ילדים לעולם במגוון דרכים, והם חלקו את המסע הקשה שעברו כאשר נאלצו לנהל ולממן הליך פונדקאות בחו"ל.

כדי להבין משהו מהמציאות בה חברי הקהילה נתקלים, יש להבין שבעבר ניתן היה לבצע הליך פונדקאות בהודו, תאילנד ונפאל, בעלות של 200-250 אלף שקלים. בשנים האחרונות המדינות הללו סגרו את שעריהן בפני זרים שבוחרים בפונדקאות, והאפשרות העיקרית שנותרה כעת היא ארה"ב וקנדה עם עלות של כחצי מיליון שקלים ומעלה.

מחאת הלהט"בים // צילום: יונה שניצר / TPS

"המדינה לא סופרת אותך"

אחד מהלהט"בים המפורסמים שמצטרפים למחאה הוא הקומיקאי נדב אבקסיס שאומר בשיחה ל'ישראל היום", "אם המדינה לא הייתה מאפשרת בכלל פונדקאות באופן גורף, זה היה אולי עצוב אבל היינו מבינים שזו המדיניות שקיימת גם בכמה מדינות. פה המדינה אומרת 'אנחנו מאפשרים, אבל לא למגזר מסוים', כדי לא להכעיס את החרדים, זה מקומם ומרגיז". אבקסיס שחש שהמדינה פוגעת בו אישית מוסיף: "אתה מבין שהמדינה לא סופרת אותך. עשיתי צבא שלוש שנים, עשיתי מילואים, אני משלם מיסים כאזרח מן המניין, אבל המדינה אומרת לי בפרצוף, 'לא מגיע לך להיות אבא, אין לך זכות'. איפה נשמע כזה דבר?". 

לאבקסיס שני ילדים בני 6 ו-3 דרך הורות משותפת. בניגוד לגברים גאים אחרים, אבקסיס בחר שלא ללכת בדרך של פונדקאות והחליט להביא ילדים עם מירה, ידידה שהכיר במשך שנים. "ידעתי שפונדקאות לא מתאימה לי, כי באותה תקופה לא הייתי בזוגיות ולהביא ילד לבד בהליך פונדקאות, לא התאים לי בגלל העבודה הרבה, הנסיעות והעלויות הגבוהות. יחד עם זאת, לא רציתי לוותר על הרצון להיות אבא. בדקתי כל מיני אופציות להורות משותפת ובחרתי לעשות זאת עם מירה ובמקרה שלי אני הרווחתי. הילדים גרים לידי ואני מבלה ומטייל איתם המון". 

נדב אבקסיס // צילום: מאיר פרטוש

על האבהות ששינתה את חייו מספר: "מאז שהם הגיעו זו ילדותי השנייה - הממתק של החיים שלי, אי אפשר לתאר במילים את האושר. המדינה צריכה להבין, שהחוק לא ימנע מחברי הקהילה הגאה להיות הורים. מי שירצה להביא ילדים דרך פונדקאות ימשיך לעשות את זה, המדינה רק מקשה על התהליך. שולחים אותם להוציא מאות אלפי שקלים, ולאבד ימי עבודה עבור תהליך ארוך ומפרך במדינות רחוקות, זה מיותר".

כמו אבקסיס, גם מפורסמות ישראליות רבות שיצאו מהארון בשנים האחרונות לא ויתרו על האימהות ובחרו ללדת בעצמן או בתהליך אימוץ. לזמרת יהודית רביץ לדוגמה, יש שני ילדים: ילדה שאימצה, כיום בת 20, וילד בן 8 שילדה זוגתה לשעבר נעמי קניוק (השתיים נפרדו לפני כשנתיים). גם לקורין אלאל ולבת זוגה לשעבר רותי פארן שני בנים שנולדו לרותי .

עוד מפורסמת מהקהילה שהביאה ילדים לעולם היא השחקנית והקומיקאית אורנה בנאי שמגדלת שני ילדים: אמיר בן 15 שנולד מרומן שניהלה עם העיתונאי אהרון ברנע,  וילדה שאימצה בשם מיקה, כיום בת 10.

"מיעוט קובע מדיניות"

לזמר והמלחין אוהד חיטמן ובן זוגו רן, זוג תאומים שנולדו בהליך פונדקאות בנפאל, אוה הבת, וברי הבן – כיום בני 3. חיטמן שנמצא בימים אלה בחופשה משפחתית בחו"ל ותומך במחאה מרחוק, מספר שהילדים הם אלו שהעניקו לו את האיזון בחיים. "אני מוצא את עצמי כל היום מחפש רק מה לקנות להם ואיך לשמח אותם. הם נותנים לי השראה, אני כותב עליהם ביצירות שלי. אי אפשר לתאר את האושר הזה", אומר חיטמן.

על החוק שעבר בכנסת הוא אומר: "אני לא מוכן שהדור הבא יעבור את מה שאני עברתי. אנחנו שילמנו כמעט מיליון שקל, הפונדקאית עברה סיבוכים רפואיים והיינו בקשר איתה בשלט רחוק, אחרי הלידה גם נקלענו לרעידת האדמה בנפאל".  

על מאבק הלהט"בים שמרגש אותו הוא אומר "הקהילה הגאה הפכה לקהילה זועמת שלא שותקת עוד. יש תמיכה של בעלי עסקים ותמיכה של רבים מהעם. יש פה ממשלה שנבחרה ואמורה לייצג את העם ומייצגת דעת מיעוט שזה החרדים. למה? השרה איילת שקד, נפגשה איתי לפני כשנה ואמרה לנו 'תלחמו על חוק הפונדקאות' ושהיא לא תתנגד. ראש הממשלה בנימין נתניהו, הבטיח בתקשורת שיצביע בעד הכללת קהילת הלהט"בים בחוק ופתאום שניהם מתקפלים ומתנגדים. 

הזיכרונות שלו מהליך הפונדקאות חושף משהו מהקושי והעול הכלכלי שחבריו האחרים אינם יכולים לעמוד בהם. "שילמנו על הליך הפונדקאות הרבה כסף שיכולנו לחסוך אם זה היה נעשה בארץ. זה כסף שהיה מאפשר לנו לחשוב על קניית דירה. אני כבר לא מדבר על ההליך הארוך והקשה שעברנו מתחילת הדרך ועד שנולדו התאומים. מדובר בתהליך שנמשך כשנתיים וחצי, עם שישה ניסיונות שלא צלחו, עם הפלה במהלך הריון מתקדם. השקענו כל מה שהיה לנו כספית, אנחנו שלוש שנים אחרי ועדיין משלמים את התשלומים".

 

חיטמן מבהיר שלמרות התנגדות החרדים הוא מגדל את ילדיו על המסורת היהודית. "יש לי כבוד לדת, הבן שלי עבר ברית, למה להקשות עלינו? הפחד שלי הוא שאותו מיעוט קובע כעת מדיניות ואיך יראו החיים בהרבה דברים בישראל. אותו מיעוט שמדיר להט"בים ונשים, ולא הולך לצבא, איזו מדינה נהיה אם יהיה בעתיד ראש ממשלה חרדי?".

למרות הקושי שקיים עבור חברי הקהילה שמעוניינים לממש את ההורות שלהם, דמויות מוכרות נוספות בקהילה הביאו ילדים לעולם בעזרת הליך פונדקאות וביניהם מגיש הטלוויזיה נדב בורנשטיין  ובן זוגו כפיר ארביב, שהביאו לעולם זוג תאומות שנולדו בהליך פונדקאות בקנדה לפני כשנה וחצי. 

אליהם מצטרפים גם השחקן יניב ביטון  ובן זוגו מזה 12 שנים, שמגדלים יחד תאומים בני שנתיים שנולדו בהליך פונדקאות בארה"ב. 

גם לח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) ובן זוגו אלון חדד, יש כידוע תאומים שנולדו לפני כשלוש שנים בהליך פונדקאות באורגון שבארה"ב. לתאומים אם ביולוגית משותפת , אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן ואילו בן זוגו אלון הוא האב הביולוגי של הבת.

אחת מהדמויות המפורסמות ביותר שעברו הליך פונדקאות הוא אמיר פרישר גוטמן ז"ל ובן זוגו ינאי פרישר גוטמן שיחד גידלו את רוי שנולד מפונדקאית הודית לפני 5 שנים בהליך שעלותו הייתה כ-400 אלף שקלים.

המצטרף החדש לרשימה שמעוררת המון תקווה והשראה לחברי הקהילה שמשתוקקים להביא ילדים, הוא הבמאי שלומי אלקבץ (אחיה של רונית אלקבץ ז"ל) שמתגורר עם בן זוגו יובל, והביא לעולם ילדה בהורות משותפת עם הזמרת דיקלה. גם במקרה זה הייתה מעורבת פונדקאית מגאורגיה שילדה את התינוקת רנה לפני חמישה חודשים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו