בית המשפט העליון בהרכב בראשותו של השופט נועם סולברג, החמיר היום (רביעי) את עונשו של סגן המפכ"ל לשעבר ניסים מור, והטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.
באפריל השנה גזר בית משפט השלום בבאר שבע ארבעה חודשי מאסר על תנאי על הסמפכ"ל לשעבר, שהודה והורשע בספטמבר 2016 בהטרדה מינית ובהפרת אמונים. על פי הרשעתו, מור יצר קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות ממנו, תוך ניצול מעמדו ותלות השוטרות בו, ויצר מצג שווא שהוא יכול לסייע להן בעניינים אישיים ומשטרתיים, תוך שהוא מסתיר קשרים אלה מהמפכ"ל, שכללו התכתבויות ומסרונים בעלי אופי מיני.
בפסק הדין היום קבע בית המשפט העליון כי, "מרכז הכובד בעניינו של המשיב מצוי בעבירת הפרת האמונים ובנסיבות האופפות אותה. התיאור העובדתי של מעשי המשיב - שבו הודה המשיב - משקף תמונה עגומה וקשה של פעולה ממושכת וחוזרת מצדו של המשיב כלפי השוטרות המתלוננות לאורך תקופה ארוכה. המשיב פעל בשעה שכיהן כניצב במשטרה בתפקיד סמפכ"ל, שרק המפכ"ל בכיר ממנו, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בניסיון ליצור קשר אישי ואף מיני עם המתלוננות, כולן שוטרות שדרגתן נמוכה משלו, שתיים מהן אף שוטרות זוטרות, באופן שמנע מהן לסרב לו באופן נחרץ".
עוד קבע בית המשפט כי על רקע זה יש טעם רב בעמדת הפרקליטות לפיה "לנוכח מעמדו הבכיר של המשיב כמי ששימש שני בתפקידו למפכ"ל המשטרה, פיקד על אלפי שוטרים וניצל רום מעמדו זה לביצוע עבירות בשוטרות הכפופות לו, עלולה מידת עונשו לשמש סמן עליון לענישה בעניינם של בכירים פחות, בין במשטרה ובין בשירות הציבור בכלל. בנסיבות אלה, קביעת נורמה עונשית הולמת היא עניין בעל משמעות ציבורית חשובה החורגת במובהק מעניינו הפרטי והאישי של המשיב, מקום בו לא ניתן לאתר בפסיקה נורמת ענישה נוהגת ומקובלת. וכזו – אין".
פרקליטות המדינה ציינה בבקשתה כי סוגיית העונש שהוטל על מור מעלה שאלה משפטית-ציבורית כללית, שעניינה נורמת הענישה ההולמת עובדי ציבור המנצלים את תפקידם ואת מעמדם, ומפרים את אמון הציבור על ידי ערוב בין עבודתם לבין מאווייהם המיניים וניצול עובדות הכפופות להם לשם כך.
בערעור, שהוגש באמצעות סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד נעמי גרנות, טענה פרקליטות המדינה כי "החשיבות במסר נכון ובהוקעה ברורה של התופעה האמורה אקוטית במיוחד נוכח דינמיקת הבושה, השתיקה וההשתקה, שמרתיעה נשים (ולעיתים אף גברים) שנפלו קורבן להטרדה או לתקיפה מינית במהלך העבודה מלהתלונן ולחשוף את מעשיו של המטריד-הפוגע. בפרט ובמיוחד אמורים הדברים, כאשר מדובר בפוגע שהוא בעל מעמד בכיר, ובהתאם לבכירותו – כך סמכויותיו וכוחו. כיון שבענייננו מדובר כאמור בבעל התפקיד השני במעמדו בהירארכיית המשטרה, ישנה חשיבות ציבורית יתרה בגינוי המלא של המעשים. לגינוי כזה עשויה להיות השלכה מיטיבה שתחלחל אל כל שדרת הניהול של המשטרה - ואף מעבר לגבולות המשטרה - על נורמות הניהול וההתנהלות הבסיסיים במקומות העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט".
עורכת הדין יונית נחום, המייצגת את השוטרת בתביעה האזרחית נגד מור' מסרה בתגובה: "אנו מברכות על החמרת עונשו של ניסים מור. כולי תקווה שהחלטת בית משפט העליון תהווה אבן דרך לבתי המשפט בבואם לגזור את עונשם של עברייני מין' וכי הפיצוי שתקבל מרשתי בתביעתה האזרחית יהיה הולם אף הוא את חומרת המעשים והשפעתם על חייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו