חופש גדול מתוח בדרום: כך תתמודדו עם החרדות של הילדים

סבב האלימות האחרון שהתרחש בסוף השבוע בדרום הארץ תופס את ילדי יישובי עוטף עזה כשהם בחופשת הקיץ, ולמסגרות ופעילויות הקיץ של הילדים הצטרפו גם אזעקות הצבע האדום. המצב הקשה הזה מעלה את השאלה כיצד ההורים, שבעצמם לא פעם סובלים מחרדות בעקבות המצב, יכולים לסייע לילדיהם לעבד את החרדות והרגשות הקשים. וכמו כן, ללמדם כיצד להתמודד בחופשת הקיץ עם מצב מתוח שעלול להימשך ושמציב את שגרת יומו של הילד תחת סימני שאלה מעיקים.

לשמור על השגרה ולתת דוגמא

ד"ר אביטל לאופר, דיקן ביה"ס למדעי ההתנהגות באקדמית נתניה, חוקרת ועוסקת כבר מספר שנים בתגובות הנוער והילדים בדרום הארץ למצבי המתח שבהם הם שרויים לא פעם. בשיחה עם "ישראל היום" היא מציינת כי הדבר החשוב ביותר זו השגרה והחיבוק הקהילתי שיקבלו הילדים. לדבריה, ככל שהקהילה חיה יחד ומבינה את הסיבות לקיום שלה בדרום, כך הילדים מגיבים יותר טוב למצבי לחץ וטראומה. 

חשוב לשמור על שגרה (למצולמים אין כל קשר לכתבה)

"לאורך השנים יש לנו כבר כמה וכמה מחקרים על בוגרים וגם על ילדים שחשופים לירי הטילים. המחקרים האלו מראים, כי לצד הפגיעות וההשפעות השליליות, יש גם מספר מכפילי כוח שמאפשרים לילדים להתמודד טוב יותר עם המצב. כאן חשוב לציין כי הדבר החשוב ביותר זו תגובת ההורים. ילדים מגיבים על פי חיקוי של ההורים שלהם. לכן, כשההורה במצוקה הילד גם יפגין מצוקה, ובמצב כזה כדאי קודם כל לטפל בהורה, כדי שהוא ירגיש טוב וזה יקרין על הילד", אומרת ד"ר לאופר.

דווקא עכשיו - גיחה למקום בטוח

"מעבר לכך", היא מדגישה, "מה שהכי עוזר זה להמשיך את השגרה עד כמה שניתן. שגרה היא אחד הדברים החזקים ביותר שמסייע לנו כמבוגרים וגם כילדים להכיל דברים ואירועים קשים. עם זאת כיוון שעכשיו חופש, כדאי לנצל את התקופה ולהוציא את הילד להתרעננות במקום בטוח. להוציא את הילדים למספר ימים לקרובי משפחה במרכז למקום ללא מתח. הסיבה היא שגם כששומרים על שגרה, אזעקה באמצע הלילה או כשאתה במשחק בגינה היא דבר שמוביל למתח ולכן כדאי לרענן את הילדים עכשיו כשאין שגרה". 

סעו למקומות רגועים יותר להפיג את המתח // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

 

משמעות ושליחות שבמגורים בדרום

ד"ר לאופר מציינת עוד כי דרך נוספת וחשובה להפיג את הטראומה ולתת לילדים כוח היא להסביר להם את ההקשר הרחב של האירועים, ולתת להם תחושת שליחות או משמעות לקיום שלהם באזור העימות. "לתת לילדים הסבר של תמונה רחבה יותר. אני ממש מדברת על השקפת עולם דתית או אידיאולוגית שמסבירה לילד למה הוא גר כאן והערך של המעשים שלו. כשיש לחיים משמעות אתה מקבל ממנה כוחות להתמודד עם מצבים קשים. זה גם מחזק את האגו של האדם, את תחושת הערך שלו, שיש סיבה לסבל שהוא סובל שיש לזה מטרה".

להסביר את קשר השליחות. שריפות בעוטף עזה (ארכיון)

להביא את הקיבוץ לעיר

"מעבר לזה, גורם משמעותי נוסף חשוב הוא החיבור לקהילה. מצאנו שילדים בקיבוצים מתמודדים טוב יותר עם המתח בדרום, כי יש להם קהילה שיחד איתם חווה ומתמודדת עם המתח. לכן כדאי גם, ביישובים העירוניים, לייצר בקיץ פעילויות, במקלטים או אפילו בווטסאפ, אבל כדאי לייצר חברה וקהילה - זה מחזק את הילדים מאד. כל פעם בסקרים עולמיים ישראל נמצאת גבוה מאוד ברמת האושר, למרות המתחים הביטחוניים בארץ והסיבה היא החיבור הקהילתי, החברה המסורתית בארץ. זה נותן לישראל כוח רב מאוד", אומרת ד"ר לאופר. 

חיי הקיבוץ והקהילה. גם ביישובים עירוניים. קיבוץ נחל עוז // צילום: משה שי (ארכיון)  

 

לעודד את הילד לשתף, לא לחשוש מסיוע מקצועי

ומה קורה שטיל נופל בקרבת הילד והוא שומע או רואה מראות קשים? מחקרים מראים שיש קשר ישיר בין הסימפטומים והעוצמה שלהם לבין קרבה לאירוע, ראייה, שמיעה שלו או כאשר קרוב משפחה או אדם מוכר נפגעים. "לכן", אומרת ד"ר לאופר, "במצב כזה אסור להתעלם ממה שהילד חווה ויש לדובב אותו ולהקשיב לו. אל תכניסו מילים לפה שלו ואל תגידו לו האם הוא מרגיש חרדה אלא תנו לו לדבר, לעבד את החוויה. בוודאי במקרה שיש לילד ביטויי חרדה ממשיים אז בוודאי שיש לפנות לסיוע ואז אגב ראוי שכל המשפחה תלך, שהטיפול יהיה כולל זה הטיפול הכי טוב וגם כזה שהכי יסייע לילד".

עודדו את הילד לשיתוף // צילום (אילוסטרציה) GettyImages

ד"ר אלון וסרמן, מרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך ומנהל מקצועי של ׳חברים׳ - טיפול בקבוצה לילדים ולנוער, מציין: "כדי לנטר את כל הרגשות והתחושות של הילדים, יש לעסוק בימים אלה בעיקר בשיפור התקשורת עם הילד. ככל שנתקשר בצורה טובה יותר עם ילדינו, ונשוחח איתם בצורה פתוחה על הכל - גם על רגשותיהם וגם על רגשותינו כהורים - נוכל להעמיד עבורם מודל של נחמה הדדית. עבור ילדים שיחוו את המצוקה שלהם דרך התקפי זעם, כעס או הסתגרות - יש למצוא את הזמן ואת הדרכים המתאימות לשוחח עם הילד על המצב, לבחון יחד איתו איך נוכל לסייע לו ומה הדברים שיוכלו לעזור לו להרגיש יותר נעים ויותר בשליטה על הנעשה סביבו. גם אם הילד חושב אחרת מאתנו, ההורים, וגם אם יש בינינו קונפליקט - חשוב מאוד לדבר על הדברים ולהגיע להבנה משותפת, שתקל את המצוקה הן מעל הילד והן מעל ההורה".

תהוו משענת תומכת

הפסיכולוגית לימור שפיץ, פסיכולוגית ילדים ומבוגרים, אומרת שבמצב של ירי טילים ואזעקות רצופות עיקר הטיפול שצריך לתת לילדים הוא את ההכרה שיש להם על מי להישען, ויש גם מקום לחרדות ולחששות שלהם, שמותר להם לבטא אותם. "אחד הדברים הכי חשובים שהורים צריכים לדעת כשיש טילים וכשיש אזעקות זה להסביר לילד את המצב. להגיד לו מה קורה, להגיד שיש מתקפה עכשיו ושאבא ואימא וכולם עושים את הכל כדי לשמור עליהם".

שוטרים בזירת נפילה בעוטף עזה

"כשאתה מסביר מה קורה", אומרת שפיץ, "נותן שם לאירוע אז אתה מאפשר לילד לשלוט בחרדה. כשאתה אומר לילד שאבא, אימא או סבא ישמרו עליו, זה נותן לילד את הידיעה שיש לו על מי להישען, שיש לו מקום בטוח ויש מי שדואג לו. שהוא לא צריך להיות גיבור בכל מקרה ומצב ויש לו מקום חם שיחבק אותו. הדיבורים האלו חשובים גם כשהילד עדיין לא יודע לדבר. צריך לדעת שילדים מבינים את מה שאומרים להם הרבה לפני שהם מדברים, ולכן חשוב מאד להסביר את מה שקורה.

לשים לב לסימפטומים של הטראומה

שפיץ מדגישה כי "בכל שינוי של התנהגות כמו: הרטבת לילה, פחדים וחלומות קשים, שינוי בהרגלי האכילה - יש כמובן לפנות לעזרה של גורם מקצועי. עזרה של אדם שיודע לסייע לילד". ד״ר אלון וסרמן אומר כי "עלינו לצאת מנקודת הנחה שילדים החיים ביישובי הדרום נמצאים בסוג כלשהו של מצוקה. אצל כל אחד מהם תתבטא המצוקה באופן שונה. חלקם יסתגרו בתוך עצמם, חלקם יחוו תגובה חרדתית, חלקם יחוו התקפי זעם ועצבנות מוגברת, ייעלבו מדברים שנראים פעוטים או אולי יבקשו יותר סיוע במטלות יומיומיות שגרתיות, או יבקשו קרבה הורית גדולה יותר, כדי למצוא מזור". 

"במצבים אלה" ממשיך ד"ר וסרמן, "יש לזכור כי התומכים המרכזיים עבור הילד הם הוריו. הם המפתח להתמודדות הטובה ביותר במצבי מצוקה, אבל ישנו ערך גדול מאוד גם לכיתה או לגן - אותה קבוצת ילדים הסובבת את הילד, ויחד הם חולקים את אותה המציאות ויש להם את היכולת לדבר זה עם זה על הנושאים הגורמים לחרדה, ולהעביר זמן נעים יחד כדי להפיג את המתח. 

התסמינים שם ויכולים גם להופיע בעתיד // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

היות ובימים אלה עדיין פועלות כסדרן מסגרות חינוכיות דוגמת ביה"ס של החופש הגדול וקייטנות, גם למחנכות והגננות בבתי הספר יש תפקיד חשוב מאוד ביצירת הכיתה או הגן כקהילה תומכת. הגננות והמחנכות מהוות במצב זה מעין 'מצפן' עבור הילד, לכך שהשגרה נמשכת והמקומות המוכרים לו עדיין מתנהלים באופן המוכר והאהוב".

תשומת לב לטווח הארוך

ד"ר לאופר מדגישה כי סימפטומים פוסט טראומתיים, בדומה לחיילים שנפצעו, מופיעים לא פעם זמן רב אחרי הטראומה עצמה, ויש להיערך לכך ולא להיתפס מופתעים. "פוסט טראומה הרבה פעמים מופיעה אחרי החזרה לשגרה. אז הגוף נרגע וכל כוחות הנפש שגויסו נמוגים ודווקא אז כשכבר הכל שקט ואנו לא מצפים להופעת הטראומה - היא צצה. לכן, חשוב להיות קשובים לילד דווקא אז ולא להיות מופתעים למה דווקא עכשיו יש תופעת ופחדים. לאפשר לילדים להרגיש שיש להם על מי להישען ושמבינים את החששות שלהם".

שימו לב לתסמינים // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

 

לא לחרוג מהחינוך שבשגרה

ד"ר וסרמן אומר כי "היות ומדובר בימים שאינם 'שגרה', הנסיבות יגרמו לנו לרוב לגלות יותר איפוק וסלחנות כלפי התנהגות אלימה פוגענית או חריגה במיוחד של הילד. מצד שני, יש לזכור כי עדיין צריך לשמור על הגבולות המוכרים ולהמשיך באותה דרך חינוכית רגילה שלנו. לכן, יש להתעקש על הדרך המוכרת, להקפיד לעודד את הילד על התנהגויות חיוביות ולחזק אותן, במקום להעניש על ההתנהגויות השליליות. 

מעבר לכך גם הנחה שהשקט יישמר גם בימים הקרובים, יש לקבל בהבנה מצבים של רגרסיה אצל הילד. אין מקום לכעוס אם ילד חזר להרטיב בלילה, לא להסביר לו שנראה לנו שהוא מאוד בסטרס ולכן זה קורה, אלא דווקא להביע מולו את זה שאנחנו יודעים שהוא כבר גמול ולכן זה בסדר. חשוב לראות בכל רגרסיה שיכולה לבוא - הרטבות, חזרה להתנהגויות שליליות ישנות ועוד, חלק מהמצוקה אצל הילד, ולתמוך עניינית, במינימום שיפוט או ביקורתיות כלפי הילד".

הורים, יש בינכם ריבים? שימרו אותם בצד

"לצד ההתנהלות אל מול הילדים", אומר וסרמן, "יש לתת תשומת לב יתרה להתנהלות בין שני ההורים בבית. בימים של מצוקה, כדאי לקחת בחשבון שהילדים רגישים יותר למה שעובר בין ההורים, והם ישימו יותר לב לדברים שלא היו מרגישים בהם בשגרה, דוגמת תחושת לחץ ומתח, ריבים, בכי ועוד. לכן כדאי, במידת האפשר, למתן התנהגות פוגענית או דרמטית בין ההורים ולמתן את ביטויי הסטרס בין ההורים, על מנת לסייע לילדים לעבור את הימים המורכבים ביתר קלות".

לשים בצד את הריבים בין ההורים // צילום (אילוסטרציה): GettyImages

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו