משאיר אחריו "עקבות"

ארכיון המדינה, מתברר, הפך בשנים האחרונות לשדה קרב במלחמה על הזיכרון, ההיסטוריה והתעמולה. את המערכה מוביל גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק, המנסה להביא לפרסום חומרי ארכיון בניגוד לפרשנות המקובלת של החוק. הדרמה נחשפה לפני כחודשיים, כאשר כמה מעובדי הארכיון שלחו מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, ובו נטען כי הם סובלים "בשנים האחרונות מהתנכלות והתעמרות מצד הגנז, לרבות שימוש בלשון בוטה ופוגענית - עד כדי לשון הרע ממש, איומים תכופים, ואף מניעה מהשתתפות בפעילויות הנוגעות לתחום עיסוקם". זאת, על רקע העובדה שהם "התריעו נגד פעולות אסורות שביצע בחומרי הארכיון". 

ארכיון המדינה הוא מוסד ממלכתי שבו נשמרים החומרים המתעדים את פעולות הממשלה ומוסדות המדינה. עובדי הארכיון אמונים על קטלוג ואחסון חומרים חדשים ועל חשיפת חומרים מסוימים מן העבר. על פי החוק, החשיפה נעשית תוך התייעצות עם המשרד הממשלתי שהפיק את החומרים, ונתונה לבקרה.לזוביק, שנכנס לתפקידו ב־2011, ניסה להוביל רפורמה דרמטית, תוך שהוא פועל לחשיפת חומרים שלפי מבקר המדינה וגורמים במשרד המשפטים, לא היה אפשר לחשוף אותם. 

בשנה שעברה הודיע לזוביק על כוונתו לסיים את תפקידו, ומתח ביקורת על חוק הארכיונים ונוהלי חשיפת החומרים. בנייר עמדה שפרסם נחשפות עמדותיו בנוגע לשיקולי הביטחון והתדמית של ישראל, והמחלוקת העמוקה שלו עם התפיסה המקובלת של תפקיד ארכיון המדינה. לזוביק מסביר במסמך כי לדעתו, אין זה לגיטימי לשמור על סודיות מסמכים רק משום שחשיפתם עלולה "לתת כלי ניגוח בידי אויבינו ויריבינו ואף להחליש את נחישותם של ידידינו". או שהמידע בהם "עלול להתסיס את האוכלוסייה הערבית בארץ ו/או בשטחים". או ש"גילוי העובדות עלול להתפרש כפשעי מלחמה ישראליים".

לדבריו, יש לדחות טענות אלו ולהכיר בכך ש"ישראלים ביצעו, פה ושם, פשעי מלחמה. השב"כ היה מעורב במערכת החינוך במגזר הערבי; ישראל טיפלה באזרחיה הערבים בצורה שאיננה מכבדת מדינה דמוקרטית".

בתמונה: גיא הירשפלד מארגון "עקבות" מצלם חומרים בגנזך המדינה // צילום: תחקירן "עד כאן"

לזוביק מסביר שלפי החוק, "נתחים מן החומר הארכיוני יישארו סגורים כל עוד מדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה", וכי "זאת אמירה קשה". כדוגמה הוא כותב: "ככל שמספר השנים מתחילת שלטון ישראל בשטחים גדל, כך תגדל רשימת הנושאים שמישהו עלול לרצות להסתיר". במכתב ששלח לפני כשנה לגורם במשרד המשפטים, מובאת דוגמה הנוגעת ל"פעילות הגופים המודיעיניים" בראשית ימי המדינה: "יש סברות בציבור כאילו פעילות הארגונים היתה נגועה בשיקולים פוליטיים, או שאולי הפוליטיקאים הפעילו את הארגונים ממניעים פסולים, או שהארגונים השפיעו על יחסי הרוב היהודי עם המיעוט הערבי".

בשל מדיניותו, שנגעה גם לנושאים מעבר לשיקולים הביטחוניים שבחשיפה, נקלע לזוביק לעימותים עם עובדי הארכיון, עם נציגי היועמ"ש ועם מבקר המדינה. בדיון שהתקיים בכנסת בנוגע למדיניות החשיפה בינואר 2018, אמר המשנה ליועמ"ש רז נזרי את הדברים הבאים: "לא מכיר כזה דבר בשירות המדינה, שצריכים לומר לגורם ממשלתי בכיר, 'אדוני, פעל לפי החוק".

גם מבקר המדינה, בדו"ח משנת 2016, מתח ביקורת חריפה על לזוביק, והביא דוגמה: "בשנת 1957 הפקידה משטרת ישראל בארכיון תיקי חקירה בנושא 'עבירות נגד העם - עשיית דין בנאצים ועוזריהם'. נמצא כי עוד לפני סיום בדיקת המשטרה העביר הגנז לעיתונאי 53 תיקי חקירה של המשטרה, בלי שהמשטרה החליטה לחשפם, שלא כנדרש בתקנות".

לחץ על המדינה

לזוביק לא פעל בחלל ריק - במאי האחרון חשף כי ארגון השמאל הקיצוני "עקבות" השפיע עליו: "ההתעקשות של 'עקבות' על הפרשנות שלהם הביאה אותנו לבחינה מחודשת של ההבנה שלנו, וקיבלנו את שלהם". ההיכרות בין לזוביק ל"עקבות" נמשכת לפחות מאז פברואר 2016, עת החלו להתכתב. מאוחר יותר בוטל מפגש בין הצדדים, לאחר שנחשף, והממונים על לזוביק, במשרד רה"מ, גם ביטלו נאום שאמור היה לשאת בכנס שארגן "עקבות" עם ארגונים נוספים. 

 

ספג ביקורת חריפה ממבקר המדינה. יעקב לזוביק // צילום: יונתן זינדל

 

"עקבות" הוקם בשנת 2013 על ידי פעילי שמאל קיצוני כמו רן גולדשטיין מ"רופאים לזכויות אדם"; עו"ד מיכאל ספרד מ"שוברים שתיקה" ו"יש דין"; עו"ד רוני פלי מ"המוקד להגנת הפרט" ו"האגודה לזכויות האזרח"; ליאור יבנה מ"יש דין" ו"בצלם" ועוד. על פי דו"ח שהוכן בארגון "עד כאן", "עקבות" קיבלו מאז הקמתם כ־1.3 מיליון שקלים ממדינות זרות כמו שווייץ ונורבגיה וגם מהאיחוד האירופי. על פי הדו"ח, "עקבות" סרקו עד כה יותר מ־2,000 תיקי ארכיון הנוגעים לסכסוך הישראלי־פלשתיני, אשר רק חלקם פורסמו. כך הארגון בונה מאגר מידע על אודות שאלות היסוד של הסכסוך. 

מטרותיו של ארגון "עקבות" אינן סודיות. בכנס שנערך בבואנוס איירס, הסביר המנכ"ל ליאור יבנה כי בעוד חשיפת חומרים על סכסוכים נעשית בדרך כלל בדיעבד, כחלק ממאמצי הפיוס לאחר סיום הסכסוך, "עקבות" שואף "להרחיב את השיח בנושא אל השימוש בארכיונים בעת שהסכסוך עודנו מתלקח". במילים אחרות: "עקבות" רואים בחשיפה כלי נשק שנועד להשפיע על המאבק המתנהל עם הפלשתינים. 

סקירת חשיפות של "עקבות" מגלה את אופייה של המערכה על המידע. בשבוע שעבר פורסמה ב"הארץ" כתבה שהוכנה בעזרת "עקבות", שעסקה בדו"ח ריפתין, שחקר מעשים שביצע ארגון ההגנה לפני קום המדינה: "דו"ח חקירתם של מעשי רצח, הוצאה להורג ללא משפט, שוד וביזה שאירעו לפני 70 שנה", כתבו "עקבות" בעמוד הפייסבוק שלהם. בנוסף נחשפו מסמכים "המתארים את רשת הביטחון הכלכלית שהעניקה ממשלת ישראל לגופים מסחריים והתיישבותיים שהחלו לפעול מעבר לקו הירוק". 

פרסום אחר ש"עקבות" מתגאה בו הוא כתבה מ"הארץ" באנגלית שכותרתה: "למרות שישראל חוסמת מהם את המקורות, הפלשתינים מגלים את ההיסטוריה של הנכבה". סקירה זו מלמדת כי "עקבות" עומד במשימתו - חשיפת מסמכים ומידע הקשורים לסכסוך המתנהל כעת עם הפלשתינים, שעשויים להשפיע בין היתר גם על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או יחסיה עם המיעוט הערבי שבקרבה. 

ממשרד רה"מ נמסר: "המכתב שהועבר למשרד ראש הממשלה חתום על ידי קבוצה מסוימת של עובדים, והנאמר בו לא מייצג את השקפותיהם של כלל עובדי הארכיון. עובדים אחרים הביעו עמדות הפוכות לאלו העולות במכתב, שזכה לתגובה מפורטת של המשרד. באשר לסיום תפקידו של ד"ר לזוביק, הנהלת המשרד פועלת בהתאם לנהלים לאיתור ולמינוי מועמד/ת להחליפו. עם סיום ההליכים הגנז החדש ייכנס לתפקידו".

גלעד אך, מנכ"ל ארגון עד כאן, מסר: "מהתחקיר שלנו עולה תמונה מטרידה ביותר. בשלוש השנים האחרונות גורמים זרים בהם משרד החוץ השווצרי מפעילים ומזרימים סכומי עתק לארגון שמורכב כולו מפעילים אנטי ישראלים, במטרה לנבור ולחטט בארכיונים מסווגים של צה"ל וגופי הביטחון השונים, לרבות ניסיונות להביא לחשיפה שיטתית של הארכיונים של השב"כ והמוסד ומידע סודי נוסף, מה שיביא באופן ודאי לפגיעה במדינת ישראל ובביטחונה.

"לא יתכן שאנרכיסטים קיצוניים כמו גיא הירשפלד, אשר מתעמתים עם חיילי צה"ל ופועלים באלימות נגד מתיישבים, וכן אנשים נוספים מארגון עקבות הקשורים ליש דין, בצלם וארגונים רדיקאלים נוספים, יקבלו גישה לחומרים מסווגים של מדינת ישראל, והכל על מנת להביך את ישראל ולהביא לפגיעה בחוסנה וביטחונה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו