נשיא המדינה ריבלין על חוק הלאום: "נוסחו עלול לשמש כנשק בידי אויבינו"

חוק הלאום שצפוי להיות מובא לאישור הכנסת בתקופה הקרובה ממשיך לעורר סערה. לאחר שנודע כי היועמ"ש לממשלה מנדלבליט יתנגד לסעיף בחוק הלאום, המאפשר ליישובים קהילתיים יהודיים למנוע מגורים של מי שאינם יהודים להתגורר בשטח היישוב, גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין מביע ביקורת פומבית על החוק. במכתב ששיגר היום (שלישי) לראש הממשלה, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה הזהיר הנשיא כי "הדבר עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל". הנוסח החדש של החוק פורסם לראשונה ב"ישראל היום".

"בצעד חריג", כך הגדירו אותו אפילו בבית הנשיא, העביר הבוקר נשיא המדינה מכתב לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בנוגע לחוק הלאום. במכתב מציין הנשיא ריבלין: "אני חושש כי האופן הרחב שבו נוסח סעיף זה, ללא איזונים, עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל, ואף יכול לשמש כנשק בידי אויבינו.

אני מבקש גם להפנות את מבטינו פנימה, לתוככי החברה הישראלית: האם בשם החזון הציוני אנו מוכנים לתת יד להפליה והדרה של איש או אישה על רקע מוצאם? הנוסח המוצע של סעיף 7(ב) העומד בפניכם לדיון, מאפשר למעשה לכל קהילה, בצורה הרחבה ביותר וללא שום הגבלה או איזון, להקים יישוב ללא מזרחיים, ללא חרדים, יישוב ללא דרוזים, ללא להט"ב. האם זו משמעותו של החזון הציוני? בטוחני כי לא זאת הייתה כוונת מציעי החוק, וכי אין זאת כוונתכם, חברי הוועדה, חברי הכנסת", כתב הנשיא. 

כחלון וריבלין. מה תעשה כולנו בעקבות המכתב? // צילום: אוהד צויגנברג

"לאור האמור לעיל", קרא הנשיא, "אני שב ומבקש מכם לבחון מחדש ולעומקן את השלכותיו ומשמעויותיו של הנוסח המוצע בסעיף האמור. בטוחני כי כנסת ישראל תפעל באחריות המתבקשת ביחס לחוק יסוד זה, המבקש להוסיף פרק בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

למרות הדברים החריפים של נשיא המדינה, מבהירים גורמים בסיעת "כולנו" כי עמדתם לא משתנה וכי הם תומכים בחוק הלאום בנוסח הנוכחי.

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר היום בתגובה לדבריו של נשיא המדינה על חוק הלאום: "כבוד נשיא המדינה מביע הבוקר בפנייתו לחכי״ם עמדה מוסרית, ערכית ועקרונית שחשוב לכבד להפנים וליישם. עוד לא מאוחר שהכנסת תתחשב בצרכי עם ישראל בארץ ובתפוצות ותיצמד אך ורק לעקרונות מגילת העצמאות, בכך שתשמור בקפדנות על אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ושוויונית".

ללא שינויים משעותיים

חוק הלאום פורסם אתמול (שני) בניסוחו הסופי אחרי שינויים שהוכנסו בו לבקשת הסיעות השונות.

סעיף 7 הוא המשמעותי ביותר בחוק ומתיר הקמת יישובים יהודיים ללא ערבים וכן להיפך. הסעיף נשאר בחוק שיובא להצבעה למרות התנגדות היועמ"ש שנחשפה הבוקר ב"ישראל היום". 

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות לסעיף בחוק הלאום המאפשר ליישובים קהילתיים יהודים למנוע מגורים של מי שאינם יהודים להתגורר בשטח היישוב. מדובר בסעיף המעשי היחיד למעשה בחוק הלאום, המורכב ברובו מסעיפים הצהרתיים בעיקר הקובעים את דמותה היהודית של מדינת ישראל.

מנדלבליט ונתניהו. היועמ"ש מתנגד לסעיף 7 // צילום: מרק ישראל סלם

סעיף 4 בחוק קובע כי עברית היא השפה הרשמית וערבית תקבל מעמד מיוחד. לסעיף נוסף משפט לפיו "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה". 

סעיף נוסף ששונה, לבקשת הסיעות החרדיות, הוא סעיף 6-ב' הקובע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי בכל מקום שהם". בלשון החוק המקורי לא נכתבה המילה "בתפוצות".

בסעיף 7 א' בחוק נאמר כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת או לאום זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו שפתו וזהותו". המילה חינוכו נוספה לבקשת הסיעות החרדיות. שינוי נוסף הוא מעמדו העליון של המשפט העברי נמחק לחלוטין.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו