נניח שפרשת ממקום עבודה מסודר אחרי הרבה שנים ובא לך להגשים את עצמך. נטלת את כל כספי הפיצויים והשקעת אותם בפתיחת עסק חדש, והוא גם עסק מצליח - שקונה סחורה ומוכר אותה ברווח נאה. אבל אז מתקשר מנהל הבנק ואומר לך משהו כמו "יופי של עסק יש לך, אבל אם העסק הזה לא מכניס היום כסף אני מחזיר את כל הצ'קים שבחוץ. אה, וגם את הוראות הקבע". נשמע דמיוני? אולי, אבל זה מצב שעסקים רבים מכירים בארץ - העסק טוב, אבל התזרים מאיים על המשך קיומו.
איך זה קורה? התרבות העסקית בארץ יצרה מצב שבו לגיטימי לשלם לעסק בתנאים שאנחנו מכנים "שוטף פלוס 90". פירוש הדבר הוא שהעסק קודם משקיע, קונה סחורה, משלם משכורות בזמן, מוציא חשבוניות מס כחוק על המכירות ואז הוא מחויב בתשלום מע"מ, מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי. אלא שהכסף בגין המכירות מגיע אחרי 120-90 יום, וכשתשלומים כאלו מצטברים, אותם עסקים מתחילים להילחץ מהבנק ולמצוא פתרונות שרק מסבכים את המשך פעילותם.
בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה נתקלו בזה יותר מדי פעמים, והבינו שבמקרה הזה לימוד עבודה עם תזרים הוא רק פתרון חלקי. לכן הסוכנות יזמה את "חוק מוסר התשלומים".
"נוצר מצב שבו העסק הקטן הופך להיות הבנק של הגוף הגדול, בין שזו ממשלה או רשות מקומית או ארגון גדול, וכך עלות המימון מתגלגלת אל פתחו של העסק הקטן, או הבינוני, שמקבל את האשראי הכי יקר במשק", מסביר רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה.
לדבריו, "רק לשם ההמחשה, לפי דו"חות הבנקים, עסקים קטנים נדרשו לשלם ריבית של כ־6 אחוזים על הלוואות שקיבלו, לעומת ריבית של כ־3 אחוזים שנגבתה מעסקים גדולים". מציאות זו מסיבה הפסדים כבדים לעסקים רבים, ולעיתים גם מביאה לקריסתם של עסקים שלא הצליחו לעמוד בהוצאות המימון שנכפו עליהם".
מנגנון תשלומים מורכב
על פי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי אשראי ספקים עמד על 72 יום. כלומר, בממוצע עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד ביצוע העסקה. עסקים רבים דיווחו על מועדי תשלום ארוכים יותר, שמתקרבים ל־90 ואף ל־120 ימים לאחר ביצוע העסקה.
צריך לזכור שעם העסקים הקטנים נמנים גם עובדים רבים, "עובדי הפרילנס", שבמהותם אינם שונים מעובדים שכירים, אלא שבמקום לקבל משכורת כנגד תלוש שכר, הם עובדים ומתפרנסים כנגד חשבונית; כך שעבורם, עיכוב בתשלום אינו שונה במהותו מהלנת שכר לעובד שכיר.
מנגנון התשלומים במדינה מורכב, לכן חוק מוסר התשלומים מביא בחשבון את המורכבות הזו ומתייחס באופן שונה לגופים השונים לפי אופן התקצוב שלהם ומאפיינים נוספים. החוק קובע שמשרדי הממשלה ישלמו בתוך 45 יום מיום קבלת החשבון, או בשוטף פלוס 30 יום; רשויות מקומיות ישלמו בשוטף פלוס 45 ובעסקאות בנייה ותשתיות בשוטף פלוס 80, אלא אם כן נקבע אחרת בין הצדדים; גופים ציבוריים, כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים ומוסדות להשכלה גבוהה ישלמו בשוטף פלוס 45, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות; ואילו כששני הצדדים של העסקה הם עסקים פרטיים, החוק קובע כי על הלקוח לשלם בשוטף פלוס 45, אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות ביניהם.
שרון זילברפדן היא בעלת סטודיו למיתוג, עיצוב ובניית אתרים, וחוותה את המצב לפני החלת החוק ואחריה. עם לקוחותיה נמנים רשויות מקומיות, מפלגות, ארגונים ועסקים פרטיים. לדבריה, לפני החלת החוק העסק שלה התמודד עם מימון של מע"מ, מס הכנסה ותקורות על מרבית התשלומים. כיום החוק מאפשר לה להוציא חשבונית מס כשהתשלום מתקבל. קודם לכן היא הוציאה חשבונית עסקה בלבד, וכעת התקצר גם מועד התשלום שמגיע ממשרדי ממשלה ורשויות.
שרון זילברפדן, בעלת סטודיו למיתוג // צילום: ענת גבע
הטור בשיתוף הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
שרון זילברפדן, בעלת סטודיו למיתוג // צילום: ענת גבע
