בקטגוריות הסטטיסטיקה ההתקפיות, השוויון בין ברזיל לבלגיה כמעט מוחלט: הן מובילות במספר האיומים לשער (77 כל אחת), באיומים למסגרת הנבחרת של רוברטו מרטינס מובילה 29:30, באיומים מחוץ למסגרת יש לה יתרון 28:29 ובאיומים שנחסמו לסלסאו 20, לעומת 18. רק בנתון התקפי אחד יש פער גדול בין השתיים - מספר הכדורים שנכנסו לרשת היריבה. בשורה התחתונה הזאת תמצאו את בלגיה עם 12, ראשונה במונדיאל, בזמן שברזיל רק עם שבעה שערים, מדורגת במקום החמישי.
גבריאל ז'סוס צבע מדרכות ברחובות ברזיל לפני ארבע שנים. התמונה האייקונית הזאת ליוותה את הפריצה המטאורית בקריירה שלו, וכעת היא חוזרת אליו כמו בומרנג. "במונדיאל הקודם הוא תרם לנבחרת יותר ממה שהוא תורם היום", נכתב בעוקצניות ברשתות החברתיות אחרי הניצחון 0:2 על מקסיקו בשמינית הגמר, משחק שבו סגר החלוץ 346 דקות בלי גול בטורניר.
לרומלו לוקאקו, מספר 9 של היריבה הערב (21:00) מבלגיה, יש במאזן כבר ארבעה שערים ואת מהלך הקלאץ' החשוב שהביא לשער הניצחון מול יפן, והנה הסיבה לפער במספר השערים בין שתי הנבחרות ההתקפיות בטורניר: לאחת חלוץ כובש, ולאחרת חלוץ בלם.
ז'סוס לא פוגע? אז מה
קשה לדמיין את ברזיל בלי שחקן מטרה. זה חלק מהדנ"א שלה, תמיד נראה היה שמתחילים שם בחלוץ ומסביבו מרפדים קבוצה. פעם פלה, אחר כך זיקו ובשנים האחרונות בבטו, רומאריו ורונאלדו. גם כשהמגוון היה פחות איכותי, בהרכב תמיד נמצא איזה פרד, לואיס פביאנו, אדריאנו, ואפילו ז'ו - מישהו שכל תפקידו הוא לשים את הכדור ברשת.
למראית עין, ז'סוס יועד להיות האחד הזה ברוסיה. מספר 9 על הגב, 17 שערים בעונה החולפת במנצ'סטר סיטי ומקום בשפיץ לצידם של וויליאן וניימאר ומאחוריו קוטיניו, קסמירו ופאוליניו. בברזיל הקלאסית שחקן כזה היה נמדד רק על פי התכלס - ואפס השערים אכן הולידו קמפיין ציבורי שדורש את רוברטו פירמינו במקומו - אלא שבברזיל המודרנית ובעיני אלו שמבינים את המשחק החדש, ז'סוס הוא האיש הכי חשוב במערך.
קוקה, מאמן פלמייראס שנמצא ברוסיה בתור פרשן, הגדיר זאת במטאפורה נאה: "הוא הדג שמנקה את חלונות האקווריום, כדי שכל שאר הדגים ינצצו במים".
האטרף בלגי מול יפן. מוכנים לברזיל? // צילום: אי.פי
זאת ברזיל אחרת. הנתונים הסטטיסטיים ההתקפיים אמנם מרשימים וזהים לאלה של בלגיה, אבל הגאווה הלאומית מגיעה מאלה ההגנתיים. כמו אורוגוואי, הסלסאו ספגו רק פעם אחת עד כה בטורניר. יתרה מכך, רק ארבע פעמים נבעט כדור למסגרת של אליסון. זאת ברזיל שמתחילה מאחור, קודם כל מגינה, ורק אחר כך יוצאת בחוכמה ובעורמה להתקפה. המוח מאחורי הגישה הזאת הוא המאמן צ'יצ'ה, שניסה להיכנס למוח של מאמן אחר שמבין את כוחה של ההגנה.
"נאפולי היא הקבוצה ההתקפית ביותר באיטליה, אבל יובנטוס אלופה שבע שנים ברציפות בגלל האיזון שלה", אמר אחרי הניצחון על מקסיקו, "מסימיליאנו אלגרי תמיד אמר שהאיזון הוא הסוד להצלחה, ואנחנו מנסים ליישם את זה".
ברזיל שומרת הגנה אזורית. "אנחנו לא מתרוצצים אחרי שחקנים, אלא סוגרים אזורים במגרש", הסביר צ'יצ'ה. תוכנית המשחק דורשת עבודה קבוצתית, כאן נכנס לתמונה ז'סוס. סילביניו, עוזר המאמן, הגדיר אותו השבוע "טרקטור" - לא מחמאה גדולה למי שאמור להיות יהלום מלוטש התקפית - אבל תיאור טוב לעבודה קשה: ז'סוס רץ מול סרביה מעל 10 ק"מ ונגד מקסיקו הגיע ל־9.4. הוא מחפה על המגינים ומפנה שטחים לניימאר ולוויליאן. האחרון, שהיה מצוין מול מקסיקו, ידע למי לתת את הקרדיט בסיום: "מדהים לראות את ז'סוס חוטף כדורים ונלחם למען הקבוצה", אמר ל"ישראל היום", "אנחנו סומכים עליו ומקווים שימשיך איתנו".
רבים מהפרשנים מעריכים את ההשקעה של ז'סוס, אבל הקהל בבית דורש את פירמינו, ולמרות זאת צ'יצ'ה אישר אתמול שהחלוץ הפותח שוב יהיה זה שלא כובש. הוא יודע שתארים לוקחים עם הגנה, והגנה מתחילה בהתקפה.
כאחד שמאמין בתורתו של אלגרי, הוא לבטח מכיר את הנתון שמספר על כך שמאז 1994 לא היתה אלופת עולם שספגה יותר מארבעה שערים בשבעת המשחקים. הנבחרת שלו עדיין בתוך הטווח הזה, בעוד שער אחד קטן מול בלגיה, אולי אפילו של ז'סוס, יהיה החמישי שסופגת הנבחרת של רוברטו מרטינס בטורניר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
