תומאס היצלברגר, שחקן לשעבר בשטוטגרט ובנבחרת גרמניה (וגם הראשון שיצא מהארון בבונדסליגה), צייץ אתמול בטוויטר דברים מפרגנים מאוד על חברו לקבוצה, הצרפתי בנג'מן פבאר: "לעולם לא אשכח את המשמעות של פבאר עבור שטוטגרט. ב־3 באוקטובר 2016, כמה חודשים אחרי שהצטרף לקבוצה בהעברה מליל, הוא התנהל לגמרי אחרת משאר השחקנים. בזמן שכולם היו עסוקים בלהתרגל למצב החדש של חיים בליגה השנייה, פבאר היה אחר".
הגרמני המשיך ופירט: "שיחקנו בבית נגד גרויטר פירת' וברור שלפבאר היתה פתיחה חלומית לחיים החדשים שלו בגרמניה. ניצחנו 0:4 וחוץ מלכבוש את השער השלישי, הוא בישל את הראשון לקרלוס מאנה במסירה נהדרת. כשראיתי אותו מהיציע חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שבנג'מן פבאר יהיה עד כדי כך טוב. מתברר שטעיתי בגדול".
צרפת של המאמן דידייה דשאן לא הרשימה בשלב הבתים, אבל הציגה בצורה מרשימה את עוצמתה, בעיקר אחרי שפיגרה מול ארגנטינה ברבע הגמר. הערב (שישי, 17:00) היא תהיה הראשונה לשחק בשלב רבעי הגמר ותגיע בטוחה בעצמה לקראת המפגש מול אורוגוואי שייערך בניז'ני נובוגרוד.
צרפת אולי מעט יותר פייבוריטית, אבל תהיו בטוחים שהיא מכבדת את יריבתה, אולי אפילו יותר מאשר את קודמתה ארגנטינה. מבחינת הצרפתים הנבחרת של לאו מסי היתה רבת כישרונות, אבל פגיעה מאוד בהגנה - מה שקרה במציאות. נגד אורוגוואי מצפה לצרפתים נבחרת עם משחק הגנה פנומנלי, קשוח, ובעיקר כזה שלא מוותר לרגע.
בלס מטווידי, שלא ישחק בגלל צהובים, פרגן לחבר מיובנטוס רודריגו בטאנקור, ואמר עליו שלמרות גילו הצעיר הוא משחק בלי פחד, וכך כל אורוגוואי. דשאן ייתן כנראה לנביל פקיר את האשראי במקום מטווידי, ויקווה לקבל מהפוגבות, מהגריזמנים ומהאמבפאים את הכישרון שיכריע גם את וושינגטון טבארס ושחקניו, כדי לסלול את הדרך לחצי הפינאלה.
דשאן. מכבד את היריבה // צילום: אי.אף.פי
ד"ר פואד למחלקה
באורוגוואי עסוקים כולם בפציעה של אדינסון קבאני, שמושך איתו כבר שלושה שערים במונדיאל הזה, אבל נראה שהוא לא מצליח להתאושש מהפציעה למרות טיפולים אינטנסיביים. יש מצב שיפתח על הספסל, ויש מצב, כי זו הדרך שבה נושבת הרוח האורוגוואית, שהבן אדם ישכח מהכל ויעלה אחרי זריקות ומי יודע מה עוד.
ואם לחזור אלינו, קבאני היה יכול להיעזר בימים שבהם דוביד שווייצר היה מביא את שייע פייגנבוים לבית של ד"ר פואד ניסים, שלקח מזרק של סוסים והכניס לווריד חומרים כאלה, ששייע היה בוכה על היום שנולד, אבל עולה כמו אריה לדשא. למי ששואל, ד"ר פואד לא מקבל עוד קהל, כי הוא כבר לא איתנו.
למרות חסרונו הצפוי של המטאדור, המנטליות שלהם אומרת שכמה שיהיה קשה, יהיה טוב ותמיד נמצא פתרונות כי אין דבר כזה להפסיד, גם אם הבאה בתור היא ברזיל.
כריסטיאן סטואני יהיה המחליף. בנבחרת יש לו רק 5 שערים (לעומת 45 של קבאני), כי לא היו לו יותר מדי הזדמנויות, אבל הוא סיים את העונה שלו בג'ירונה הספרדית עם 21 שערים ב־33 משחקים, וההרגשה היא שיש בכל זאת עם מי לצאת למלחמה.
ולואיס סוארס? גם עליו היו דיבורים על פציעה, אבל האורוגוואים בישראל, למשל יוסי סוכולצקי, צוחקים: "איזו פציעה? הוא הפסיד בכל חייו 6 משחקים בגלל פציעה. את רוב המשחקים הוא הפסיד בגלל הרחקות". לסוארס 7 שערים במונדיאלים, ובמחנה שלו מצפים שיבקיע הערב וישווה את שיאו של אוסקר מיגואז, שכבש 5 שערים בברזיל 1950 (אורוגוואי זכתה בגביע בגמר מול ברזיל), ועוד שלושה בשווייץ 1954. בשורה התחתונה אומרים שם, "זה יהיה קשה ואפילו מכוער, אבל אנחנו עולים".
