מבחן השקיפות

עבור אלפי מתמחים ועורכי דין השבועות האחרונים היו סוערים במיוחד, עם פרסום פסק דין של בג"ץ בשורת עתירות שהוגשו נגד בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין. תוצאות הבחינה שנערכה בדצמבר 2017 הדהימו רבים: לא פחות מ־%66 מהנבחנים נכשלו, בשיא של כל הזמנים. עובדה זו הובילה לשורת העתירות, שטענתן הבסיסית היא שהבחינות אינן הוגנות, וכי הלשכה פועלת כדי להכשיל את המתמחים, במטרה לצמצם את מספר עורכי הדין בשוק. 

העותרים נסמכו על ראיות וחוות דעת מקצועיות רבות, ובין היתר מזכירים את הבטחותיו המפורשות של יו"ר הלשכה אפי נוה, שהתחייב בקמפיין הבחירות שלו לפעול נגד "הצפת המקצוע". לטענתם הנתונים מראים שהוא הצליח: אם את הבחינה שנערכה במאי 2014 עברו כ־73%, ובאפריל 2015 עברו 78%, מאז נבחר נוה לתפקידו במאי 2015 חלה צניחה דרמטית במספר העוברים: 60% בנובמבר 2015, בנובמבר 2016 - 37%, ובדצמבר 2017 - 34% בלבד. הלשכה ניסתה להסביר זאת, בין היתר, בגידול במספר בוגרי המכללות, שלטענת הלשכה רמתם נמוכה יותר. 

בפסק הדין שהתפרסם לאחרונה נדחו רוב טענות העותרים העקרוניות, והשופטים הסתפקו בפסילת כמה שאלות ספציפיות שהיו קיצוניות בחוסר הוגנותן. 

בחינות ההסמכה של עורכי הדין מנוהלות על ידי ועדת בחינות הממונה על ידי שרת המשפטים ואחראית על פי החוק לגבש "חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן". הטענה המרכזית של הלשכה היא שאין לה שליטה בוועדת הבחינות מבחינת תוכן, ולכן אינה משפיעה על התוצאות.

טענה זו מצוטטת שוב ושוב על ידי השופטים בפסקי הדין, שדוחים על הסף את האפשרות התיאורטית של השפעת לשכת עורכי הדין על הבחינה: "אסיר כבר כעת מעל השולחן את שלל הטענות והרמזים להטיות ולאג'נדה מכוונת, הטעיות, תיקונים הגובלים בזיוף, קנוניות ותרמיות למיניהם", כתב השופט יצחק עמית בפתח פסק הדין האחרון, "ועדת הבחינות היא גוף עצמאי ובלתי תלוי..." 

האם קביעה זו אכן נכונה? בשבועות האחרונים אנו עוקבים אחר ההתדיינות המשפטית ועומדים בקשר עם גורמים המעורים בנעשה. ממסמכים שהגיעו לידי "ישראל היום" באשר למעורבות הלשכה, גם אם רק בהיבטים "אדמניסטרטיביים" של ועדת הבחינות ולא בהיבטי התוכן, עולה השאלה האם במצב כזה ניתן באמת להבטיח את עצמאותה. 

 

איפה ועדת הבחינות?

אף שוועדת הבחינות ממונה על ידי שרת המשפטים ופועלת מכוח חוק, היא אינה מתוקצבת על ידי משרד המשפטים. כל תקציב הפעילות שלה, הכולל השכרת אולמות, הדפסת חוברות בחינה, הכשרת בוחנים ובודקים, מגיע מלשכת עורכי הדין. דבר זה עשוי לפגוע בטענת העצמאות של הוועדה. 

לידי "ישראל היום" הגיע הסכם שמירת סודיות שעליו חותמים מחברי השאלות והבודקים בבחינות הלשכה. בראש המסמך שכותרתו "כתב התחייבות לשמירה על סודיות והיעדר ניגוד עניינים", מופיע לוגו לשכת עורכי הדין, והוא מיועד ל"מחבר" או ל"מעריך" השאלות בבחינה. בכל המסמך כולו, המסדיר את התחייבויות הבוחנים כלפי הגוף הממנה אותם, לא מופיעות המילים "ועדה הבחינות" תחת זאת, בעוד שמה של הלשכה מופיע שוב ושוב כמי שכלפיו מתחייבים הבוחנים ומחברי השאלות.

המידע הסודי נשמר חסוי למעט בפני "אנשים אשר הלשכה אישרה מראש למחבר כי הוא רשאי לחלוק עימם במידע"; החתום על המסמך צריך "להישמע להוראות הלשכה" בעניין כללי הזהירות הנדרשים; "עם דרישת הלשכה יוחזר לה כל המידע הסודי".

 

אפי נוה. "הבטיח" וקיים // צילום: אורן בן חקון

 

אחת מבודקות הבחינה היא עו"ד אלכסנדרה קרא, בתו של שופט העליון ג'ורג' קרא, המשמשת פרקליטה בפרקליטות מחוז ת"א. העובדה שהשופט קרא ישב בהרכב שדן בעתירות נגד הבחינות האחרונה, עוררה את השאלה: האם אין כאן ניגוד עניינים? 

"כפי שנודע לנו, כאשר פנו למשרד המשפטים בנושא, התקבלה תגובה שיש בה כדי לשפוך אור על ההתנהלות. שימו לב מול מי התנהלה כל הפעילות של קרא בהקשר של הבחינה: "עם המעבר למתכונת החדשה, קיבלה עו"ד קרא פנייה מהלשכה בבקשה להיכנס למאגר הבוחנים של מטלת הכתיבה". מי קרא לקרא? הלשכה. "עובר לבחינת ההסמכה, מועד חורף 2017, עברה עו"ד קרא הכשרה מטעם לשכת עורכי הדין לבדיקת מטלת הכתיבה". מי הכשיר את קרא? הלשכה. 

"במסגרת בחינת פרק זה, על הבוחנים להעריך את הבחינה על פי מפתח מוגדר מראש בהתאם להנחיית לשכת עורכי הדין". מי קובע מה התשובות הנכונות? שוב הלשכה. "עבור בדיקה זו מקצה הלשכה 50 שקלים לכל מחברת שנבדקת, ובהתאם לכך שולם לעו"ד קרא תשלום חד־פעמי בסך 3,500 שקלים" - ומי משלם לה? אתם כבר מבינים את העניין. בתגובה לפנייתנו, דוברות הנהלת בתי המשפט ודוברות משרד המשפטים שוללות אפשרות של ניגוד עניינים מצידו של השופט קרא. 

סוגיה נוספת שזקפה גבות רבות היא העובדה שבכל העתירות נגד בחינות הלשכה - ועדת הבחינות מיוצגת בפני בתי המשפט עם עורכי הדין המייצגים את הלשכה. באחת העתירות עלתה השאלה לדיון, והעותר שאל אם ועדת הבחינות הסמיכה את עורכי הדין של הלשכה לייצגה באמצעות ייפוי כוח. לדבריו, "כל שקיבלתי היה ייפוי כוח מלשכת עורכי הדין, שעה שבא כוח המשיבה 2 (לשכת עורכי הדין; ע"ב) טען שאלה גופים נפרדים". על כך השיבו עורכי הדין של הלשכה והוועדה: "אנו באי כוח הוועדה. הוועדה לא מייפה כוח". הדבר כה משונה עד שאפילו השופט עמית, שקיבל את טענות הלשכה העקרוניות, העיר כי: "יש בעייתיות מסוימת בכריכתה של הוועדה יחד עם לשכת עורכי הדין בישראל".

גם ראש הלשכה "שוכח" לפעמים שהוועדה היא "גוף עצמאי". בדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט ב־16.11.2016 הציג נוה נתונים של בחינת ההסמכה של לשכת רואי החשבון ואמר: "בואו נזמין עכשיו את יו"ר מועצת רואי החשבון. את אותו פקטור שהוא יעשה, גם לשכת עורכי הדין תעשה". אם אין קשר בין ועדת הבחינות ללשכת עורכי הדין, למה יו"ר הלשכה מתחייב בשמה?

תגובת לשכת עורכי הדין: "ועדת הבחינות היא ועדה עצמאית ובלתי תלויה, הממונה על ידי שרת המשפטים בהסכמת נשיאת בג"ץ. על עצמאותה של ועדת הבחינות עמד בג"ץ במספר הזדמנויות. בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, בין יתר תפקידיה, אחראית לשכת עורכי הדין על בחינת המתמחים בבחינות ההסמכה. לצורך עריכת הבחינה מונתה על ידי שרת המשפטים ועדת הבחינות שאמונה על ניסוח שאלות הבחינה. 

"הלשכה אינה מעורבת בניסוח השאלות. מאידך הלשכה מטפלת בכל ענייני המנהלה של מערך ההתמחות, וכן בקיום הבחינה, לרבות העסקת הבוחנים והמשגיחים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו