רעידת אדמה הורגשה בצהריים (חמישי) בצפון הארץ בעוצמה של 3.2 בסולם ריכטר. מדובר באירוע חמישי ביומיים. ברביעי בבוקר נרשמו שתי רעידות אדמה בצפון (הראשונה 4.1 בסולם ריכטר, השנייה – 3.8). ברביעי בלילה דווח על שתי רעידות אדמה נוספת הצפון.
תיעוד מרעיד האדמה שהורגשה אתמול:
בעקבות רעידת האדמה, החליט היום מוטי דותן ראש המועצה האזורית גליל תחתון, לסגור את בית הספר היסודי בכפר החקלאי כדורי. ההחלטה התקבלה אחרי שאב הבית של בית הספר גילה סדקים ברוחב של 2 ס"מ שגרמו להיפרדות של מבנה אחד מהמבנה הסמוך לו.
"קיבלתי את ההחלטה על פי המלצת יועץ רעידות אדמה של משרד החינוך לסגור את ביה"ס ולפתוח את שנת הלימודים הקרובה במקום אחר בו ילמדו התלמידים באופן זמני" אמר אתמול דותן. שלשום פקדו את אזור הכנרת והצפון בכלל מספר רעידות האדמה כשהחזקה ביותר התרחשה שלשום בלילה בעוצמה של 4.3 בסולם ריכטר ובמועצה אומרים כי היא זו שגרמה לנזק במבנה ביה"ס.
על פי המכון הגיאופיזי מדובר ברעידות משנה, שאינן נחשבות חריגות, מלבד העובדה שבניגוד לרעידות שמתרחשות בתדירות גבוהה בעוצמה נמוכה מאוד, הפעם מדובר ברעידות שהורגשו באזורים שונים.
אזור הכנרת נחשב לפעיל במיוחד מבחינה ססמולוגית, כמו בקעת הירדן וים המלח. רעידת אדמה בעוצמות של מעל 4.1 כבר הורגשו בישראל באותם מוקדים בשנים האחרונות. גורמים במכון הסבירו שמדובר כאמור ברעידות המוגדרות בעוצמה מתחת לבינונית. זאת כאשר עוצמה בינונית נחשבת לכזאת שנמדדת בין 5-6 בסולם ריכטר.
על סמך ההיסטוריה, רעידת אדמה חזקה צפויה לפקוד בעתיד את ישראל. כבר בחודש נובמבר אשתקד דיווחנו בלעדית על צפי של אירוע רב נפגעים כשרעידת אדמה כזו תתרחש.
"על פי הידע הקיים בישראל ובעולם, רעידת אדמה חזקה תתרחש בישראל, אולם לא ניתן לדעת מתי ובאיזו עוצמה. הדבר מעמיד את תושבי ישראל בסכנה ממשית העלולה לאיים על אופן החיים במדינה. סכנה כזו מחייבת היערכות מתאימה של תושבי המדינה ושל רשויות המדינה. הניסיון שנצבר בעולם מוכיח, כי נקיטת פעולות היערכות לקראת רעידת אדמה וצונאמי והתנהגות נכונה בעת ולאחר האירוע, הצילו נפשות רבות וצמצמו את הנזק למבנים ולתשתיות". כך אמר בנובמבר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית בנוגע להיערכות לרעידת אדמה בשיחה עם "ישראל היום".
4,600 מבני ציבור אינם עומדים בתקן
האומדנים לנזק לנפש ורכוש במקרה של רעידת אדמה חזקה נשמעים מפחידים. על פי ההערכות, 28 אלף בניינים לפחות יקרסו, עוד כ-290 אלף עם נזק קל, מעל ל-7,000 הרוגים ועוד 8,600 פצועים קשה ובינוני ולמעלה מ-370 אלף נפגעים קל. ואם לא די בכל זה, על פי נתוני ההערכות ישנו צפי לכ-170 אלף עקורים חסרי קורת גג.
לפי הוועדה המרכזת את נושא הבנייה והחיזוקים, 80 אלף מבנים ברחבי ישראל נבנו לפני 1980 - אז נכנס התקן לבנייה העומדת ברעידה. מדובר במבנים עם שלוש קומות ומעלה. 2,000 מהם כבר חוזקו בתוכניות תמ"א ואחרות. עוד 4,600 מבני ציבור אינם עומדים בתקן. כמה עשרות בודדות חוזקו.
כל הגופים האמונים על ההערכות, כולל משרד התשתיות שהכין תוכנית פעולה במקרה של רעידה חזקה, ממשיכים לפעול כדי לתת מענה ולא אחת נערכים תרגילי מוכנות בנושא. צוותים של המשרד, מומחים והעוסקים במלאכת ההיערכות אף סיירו ביפן ולמדו שיטות ודרכי מוכנות והערכות. בעקבות רעידות האדמה ברביעי ובחמישי ציין שר הביטחון אביגדור ליברמן כי בקרוב תוצג לאישור השרים תוכנית מיגון נוספת: "בשנה החולפת קיימנו תרגיל גדול והפקנו לקחים. אחד מהם היה הצורך בתוכנית מיגון רב שנתי לעורף ובעיקר לצפון. מגן העורף נותנת מענה גם למלחמה וגם לרעידת אדמה. החודש נציג את התוכנית לקבינט ואני משוכנע שנקבל אור ירוק ותקציב לצאת לדרך".
התרעה של דקה
במהלך השנה החל לפעול המרכז הלאומי לחיזוי ובקרה של רעידות אדמה בישראל. זאת לאחר סיום התקנת המערכת המקושרת לגדר ססמית יחידה במינה בעולם, שהוקמה לאורך קו השבר הסורי האפריקאי ולאורך קו השבר בית שאן-יגור. זאת באמצעות מאות חיישנים, המוצבים בנוסף גם במאות מקומות אסטרטגיים ברחבי הארץ ואלפי בתי ספר ומוסדות חינוך, ונועדה לאפשר קבלת התראה של עשרות שניות בטרם תתרחש רעידת אדמה בישראל.
בתחילת השנה במסמכים שהופנו למשרדי הממשלה, התריע המהנדס הראשי של האגודה לתרבות הדיור, אינג' תמיר לוי, כי מסך כל הנתונים לגבי הבתים המשותפים בישראל, מבנים רבים לא יעמדו ברעידת אדמה חזקה. כמו כן הנחה זו אינה מתחשבת במאות אלפי מבנים שנבנו טרם כניסת חובת השימוש בתקן נגד רעידות אדמה.
אני לא בטוח עד כמה ניתן לסמוך על בניינים שנבנו לאחר כניסת התקן לתוקפו שכן תכניות אלו לא נבדקו מקצועית – מסיבות אובייקטיביות – והסתפקו אך ורק בתצהיר עליו חתם המתכנן", מתריע לוי, "בישראל ישנם בניינים רבים שאינם בנויים לפי תקן 413. מרביתם נבנו לפני שנת 1980 או שנבנו לפי תקנים מיושנים. על מנת לעודד את התאמת מבנים אלו לסיכונים של רעידות האדמה נוצרה תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה (תמ"א 38) כיום יש מס' רשויות שנעזרות בגופים חיצוניים (מומחים בתחום) כדי שיערכו את הבדיקות המתבקשות".
אימון של מכבי אש לפינוי לכודים // צילום: יצחק ברבי
לוי מוסיף כי "לא ניתן למנוע רעידות אדמה, אך ניתן להיערך לקראתן וכך להקטין את הנזק שהן גורמות. מאחר ולא ניתן לחזות את מועד התרחשותן של רעידות אדמה, רצוי להיות ערוכים לקראתן בכל עת. היערכות פירושה בראש ובראשונה, לדאוג לכך שהבניינים בהם אנו חיים ועובדים יעמדו בתקן בנייה מחמיר הנדרש להתגוננות מפני רעידות אדמה. בישראל יש תקן מיוחד (ת"י / 413) משנת 1980, המכתיב למהנדס כיצד עליו לתכנן את האלמנטים השונים של הבניין כך שיעמדו בפני הכוחות הנוצרים בו בעת תנודות קרקע חזקות.
"התקן מגדיר את דרישות המינימום כדי למנוע אבדן בנפש אך לא כדי למנוע נזקים. הבנייה על פי התקן מיועדת למנוע את התמוטטות הבניין בעת התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, אך אינו מבטיח שלא ייגרמו נזקים"', ציין לוי.
עוד הוסיף כי "גם בבניין המתוכנן על פי התקן יהיו נזקים ברעידת אדמה חזקה, אך הם בוודאי יהיו פחותים מאלה שייגרמו לבניין שלא נבנה על פי התקן. לכן אנחנו מעודדים את וועדי הבתים להשתמש בשירותי הייעוץ ההנדסי שלנו או להתייעץ במוקד האגודה. בנוסף, אנו מעודדים את וועדי הבתים לקדם תהליכי תמ"א 38 ואף עורכים כנסים הסברתיים בנושא. מעורבות השכנים אחד עם השני גם כן קריטית למוכנות. האגודה מקיימת שיתוף פעולה ארצי יחד עם פיקוד העורף במסגרתו מתקיימים כל העת, באמצעות ועדי הבתים בכל ישוב, סדנאות להכנת תוכנית חירום משפחתית והכשרות להתמודדות במקרי חירום כמו רעידות אדמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
