בעקבות חשיפת הפרשה באתר "ישראל היום" ולפי הוראות משרד הבריאות, החל מאתמול (שלישי) עסוקים בארבע קופות החולים בארץ (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) בבדיקת כל עשרות אלפי התיקים הרפואיים של הנשים שקיבלו ייעוץ גנטי מאת פרופ' צבי בורוכוביץ'.
כפי שנחשף אתמול, בצעד חסר תקדים בתולדות מערכת הבריאות בישראל קרא משרד הבריאות לאלפי הנשים שעברו ייעוץ אצל פרופ' בורוכוביץ', מבכירי הרופאים הגנטיקאים בארץ, לעבור ייעוץ מחדש. זאת בשל החשש שלפיו לחלק מהנשים נתן פרופ' בורוכוביץ' ייעוץ גנטי שגוי.
על פי נתונים ראשוניים של ארבעת קופות החולים, כ-40,000 נשים קיבלו ייעוץ גנטי מפרופ' צבי בורוכוביץ' מאז 2003 ועד היום. כ-2,000 מהנשים קיבלו ייעוץ בתחום הסרטן, ומתוכן, בין 400 ל-600 נשים לא נשלחו, ככל הנראה, לבדיקת המוטציות הגנטיות שגורמות לסרטן השד והשחלה, אף-על-פי שכן נצרכו לכך.
כאמור, מדובר בנתונים ראשוניים בלבד, שצפויים עוד להשתנות ולהתעדכן. על פי הערכות ראשוניות במשרד הבריאות, מדובר בנשים בעיקר מאזור הצפון, שקיבלו ייעוץ גנטי בבית החולים הממשלתי בני ציון בחיפה – שם ניהל פרופ' בורוכוביץ' את המכון הגנטי, עד לפני כשנתיים.
בנוסף קיבל הרופא מטופלות במסגרת היותו יועץ גנטי בכיר של קופות החולים מאוחדת, לאומית ומכבי, יועץ של בית החולים אסותא בחיפה, וכן גם יועץ פרטי. פרופ' בורוכוביץ' מכהן גם כיו"ר הוועדה העליונה לאישור ניסויים בבני אדם במשרד הבריאות.
"מחובתו של הרופא להביא לו את כל המידע הרפואי" // צילום: Getty Images
החשש במשרד הבריאות הוא שנשים בעלות רקע משפחתי של סרטן השד והשחלה, לא קיבלו הנחייה לבצע בדיקה לאיתור מוטציות גנטיות שגורמות לסוג סרטן זה (מוטציה BRCA). כאשר מאותרת מוטציה כזו בגופה של המטופלת, במקרים המתאימים ניתן לבצע כריתה מונעת של שדיים ושל שחלות, כדי לצמצם באופן כמעט ודאי את האפשרות שיתפתח הסרטן המדובר. בנוסף, במקרים כאלה מומלץ לבנות משפחתה הקרובות של אותה אישה לבצע בדיקות גנטיות דומות.
"מהפרשה עולים כשלים מערכתיים קשים מאוד"
בתוך כך, ד"ר יצחק ברלוביץ', לשעבר מנהל בית החולים וולפסון וראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות, שעמד גם בראש הוועדה במשרד הבריאות שחקרה את הפרשה, אמר אתמול דברים חמורים מאוד על פרופ' בורוכוביץ'. לדבריו, "מהפרשה עולים כשלים מערכתיים קשים מאוד. אני מצפה שהחובה של רופא המשפחה כלפי המטופל תהיה תמיד עליונה. מחובתו של הרופא להביא לו את כל המידע הרפואי ואפשרויות הטיפול והבדיקות הקיימות, ובשום פנים ואופן לא הייתי רוצה לגלות רופא שיחשוב שמאחר שטיפול מסוים לא קיים בסל התרופות, הוא לא יעדכן את החולה כדי לא ליצור עימות או קונפליקט של הרופא מול הקופה או בית החולים".
לדברי ד"ר ברלוביץ', "ההנחיה הכי חשובה היא לדאוג לבריאות המטופל ולהשאיר לו את המילה את האחרונה. במקרה של פרופ' בורוכוביץ' זה לא קרה, הוא לא פעל כפי שמצופה מרופא בעל ותק, ידע ומוניטין, אשר היה בעצמו היועץ הגנטי הבכיר של משרד הבריאות עצמו. לשמוע ממנו כזו עמדה, זה היה מאוד מאוד מקומם. הגישה שלפיה רופא לא מדווח למטופל על בדיקה רפואית כי היא לא כלולה בסל וקופת החולים לא מממנת אותה, היא גישה מקוממת מאוד, חמורה מאוד ולא חוקית, ואסור שזה יקרה".
מטעמו של פרופסור בורוכוביץ' נמסר כי "הייעוץ שפרופסור בורוכוביץ' נתן בעבר נעשה על פי אמות המידה המקובלות, ההנחיות המקצועיות של משרד הבריאות בנושא ושיקול הדעת הרפואי שלו, תוך בחינת כל מקרה לגופו. גם דו"ח וועדת הבדיקה של משרד הבריאות מסתיים במסקנה כי יש לעדכן ולהבהיר את הנחיות משרד הבריאות משנת 2004 לגבי אמות המידה למימון בדיקות גנטיות לBRCA 1-2, כך שיובהר שלמרות שביצוע הבדיקה הגנטית אינו ממומן ע"י סל הבריאות, יש אפשרות לבצע את הבדיקה ממקור כספי אחר".
המקרה שהביא לבדיקה: סרטן השחלות של א'
כפי שפורסם אתמול, הוועדה במשרד הבריאות חקרה את תלונתה של א', שהופנתה לפרופ' בורוכוביץ' מטעם רופא כירורג בקופת חולים מאוחדת, לצורך קבלת ייעוץ גנטי והמלצה לבדיקה של הגנים שידועים כגורמים לסרטן השד והשחלה. זאת, בשל מוצאה האשכנזי (שידוע כבעל שכיחות מוגברת למוטציה הגנטית המדוברת), והיסטוריה משפחתית שבה אמה נפטרה בגיל 60 מסרטן השחלות.
פרופ' בורוכוביץ': "גם איתור של מוטציית הגן אצלה לא הייתה מבהירה אם מדובר בגן שקיבלה מאמה או מאביה" // צילום: Getty Images
אלא שלמרות זאת קבע בורוכוביץ' כי "אין הצדקה רפואית" לבצע את הבדיקה הגנטית, וזאת "היות שכל תוצאה שתתקבל לא תתרום למעקב הרפואי אחריה". פרופ' בורוכוביץ' המשיך כי "הבהרתי לה שעליה להיות במעקב רפואי, כמקובל במקרה של בת לאם שחלתה". קביעה זו השפיעה על אופן הטיפול בא' בעשור שלאחר מכן, ובדומה לבורוכוביץ', גם שאר הרופאים שאליהם פנתה א' בהמשך, לא שלחו אותה לייעוץ גנטי תוך שהם מציינים בתיק הרפואי כי בורוכוביץ' "סירב לשלוח אותה לבדיקה".
התפנית התרחשה ב-2014, כאשר א' פנתה לייעוץ גנטי בבית החולים איכילוב בעקבות ייעוץ גנטי שעשתה בתה. אז התגלתה אצל א', כמצופה, המוטציה הגנטית (BRCA), והומלץ לה לבצע ניתוח לכריתה מניעתית של השחלות, וזו אכן בוצעה במאי 2015. אלא שאז התגלה, למרבה הצער, סרטן בשחלות של א' והיא קיבלה ששה מחזורים של טיפולי כימותרפיה. כיום היא נמצאת במעקב רפואי צמוד.
על פי דו"ח החקירה של משרד הבריאות, ההחלטה של בורוכוביץ' שלא להמליץ על בדיקה נעשתה תוך התעלמות מהידע הרפואי ובניגוד לחוק זכויות החולה. "היה מקום לצפות מיועץ גנטי בכיר שיציג את העובדות נכונה בפני הנבדקת", נקבע. הוועדה גם דחתה מכל וכל את הטענה של בורוכוביץ', שלפיה החליט לא להורות על הבדיקה מאחר שהיא לא היתה אז כלולה בסל שרותי הבריאות. "נימוק זה אינו ממין העניין כלל", קבעה הוועדה, והפרופסור "לא פעל ברמה המקצועית המצופה מיועץ גנטי בכיר".
הוועדה קבעה עוד כי "קביעתו המוטעית של פרופ' בורוכוביץ' הנחתה את התנהלותה של א' בשנים לאחר מכן, והזינה גם את רופא המשפחה וגם את הרופאים המקצועיים שערכו את המעקב הרפואי אחריה במשך למעלה מעשור, ללא כל הרהור חוזר, בדיקה מחודשת של הנתונים או שיקול דעת נוסף. בסופו של עניין, האבחנה של א' כנשאית נבע אך ורק מההמלצה של בתה, ולא מהמלצתו של אף אחד מהגורמים הרפואיים שטיפלו בה. כפועל יוצא מהתנהלותו של בורוכוביץ', אף גורם רפואי שטיפל בה לא עיין בנתונים מחדש במשך למעלה מעשור, מה שעיכב עוד יותר את אבחנתה כנשאית וכחולה בסרטן השחלה".
"אף גורם רפואי שטיפל בא' לא עיין בנתונים מחדש במשך למעלה מעשור" // צילום: Getty Images
מטעם פרופ' בורוכוביץ' נמסר אתמול כי הוא "נמנה על בכירי הגנטיקאים הרפואיים בישראל וכיום, גם לאחר פרישתו לגמלאות, הוא ממשיך לכהן בגופים שונים, לרבות גופים הקשורים למשרד הבריאות, בהתנדבות מלאה. בשנים 2004-2006 נתן פרופ' בורוכוביץ' ייעוץ גנטי בנושא סרטן שד-שחלות לעשרות בודדות של נשים. יצוין כי בניגוד להיום, ייעוץ מסוג זה היה פחות נפוץ".
באשר למקרה של א' מסר בורוכוביץ': "הגיעה מטופלת שאמה נפטרה בעבר מסרטן השחלות, מבלי שנעשה בירור גנטי לגבי הימצאות מוטציית גן מחולל למחלה של אמה. בשל כך, גם בדיקה ואיתור של מוטציית הגן אצלה לא הייתה מבהירה אם מדובר בגן שקיבלה מאמה או מאביה. בהינתן מצב זה המליץ פרופ' בורוכוביץ' על מעקב צמוד לאורך השנים.
"עוד נציין כי באותה עת פרופ' בורוכוביץ' היה מנהל המכון לגנטיקה היחיד בצפון הארץ שמבצע בדיקה זו באופן פרטי, ומשכך הוא נזהר שבעתיים מכשל אתי של הפניית מטופלות לבדיקה פרטית שאין לה הצדקה ברורה או חד משמעית, היות שמרביתן היו מגיעות לבדיקה פרטית במכון לגנטיקה בניהולו של פרופ' בורוכוביץ'.
"פרופ' בורוכוביץ', בהינתן אחריותו ורמת מקצועיותו המוכרת היטב לאלפי מטופלים בכל הארץ במשך למעלה מ-30 שנים, פועל בשיתוף פעולה מלא עם קופות החולים ומשרד הבריאות לקיום מלא של הנחיות הוועדה, שהתייחסו גם לצורך לעדכן את נוהלי משרד הבריאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו