1. ביציאה משדה התעופה שרמטייבו, יופי של שם מצאו להם שם במוסקבה, שאלתי את הנהג שהיה חלק מקנוניה צ'צ'נית/אוזבקית לגבות ממני 5,000 רובל על נסיעה למלון, למה ככה, ואחרי שהוא חייך חיוך רב משמעות, העברתי נושא ושאלתי אותו על גרמניה.
"דויטשלנד?", השופר דפק צחוק ענק ועבר לפנטומימה. קודם סימן עם העיניים, דרום קוריאה, ואז העביר את האצבע שלו לאורך הגרון - שחיטה. ההשלכה של גרמניה לכל הרוחות בהחלט מייצרת כאן אפקט משמעותי. קוראים לו פחד. הם מ-פ-ח-ד-י-ם. אם זה קרה לגרמניה שלשום, וכמעט קרה לה מול שבדיה במשחק השני, אף אחד לא חסין.
התיאוריות לגבי מי שתגיע לגמר הופכות להיות משונות מרגע לרגע, והדברים בוודאי רלוונטיים כשמדובר בשתיים כמו ארגנטינה וצרפת. הן גדולות, הן עמוסות כוכבים, יש להן סקס אפיל מטורף, כנראה הכי גדול במונדיאל - אבל נכון להרגע הן משחקות, סליחה על הנימוסים הגרועים, חרא של כדורגל.
על ארגנטינה נאמרו כבר כל המילים, והשורה התחתונה שלהן היא שיש לה קהל פנטסטי, שבלעדיו כל החבורה הזאת כנראה תופסת טרמפ במטוס עם גרמניה לבסיס חיל האוויר הצבאי בפרנקפורט, להתחבא מההמון הזועם.
2 השבוע דיברתי עם יהודה ארם,הפרשן האלמותי לענייני המדינה העצובה הזאת. ב-1978 הוא הגיע לבואנוס איירס שלושה שבועות לפני תחילת המשחקים. הנבחרת התאמנה מאחורי גדרות של מחנה צבאי סגור, ואחד הסקופים הכי גדולים שארם העניק לגדעון הוד הוא על אחיו של לאופלדו לוקה, מאגדות הנבחרת ב-,'78 שנהרג בתאונת דרכים ממש כשהמשחקים יצאו לדרך. מכיוון שהשעה בארגנטינה מוקדמת בשש שעות מישראל, הוד קיבל את ידיעה ממש חצי שעה אחרי שנודע על כך במולדת, והרדיו הישראלי היה כלי התקשורת הזר הראשון לבשר את הבשורה הרעה.
ההינצלות מול ניגריה מזכירה לסמפאולי ולשחקניו את טוני קרוס בדקה ה-.95 מדובר בתמרור אזהרה. על פניו ארגנטינה נחותה מצרפת בגלל ההכנה המזעזעת, ליהוק השחקנים המזעזע (האם דיבאלה מונה בינתיים לסו שף?), הדימוי הנמוך סביב ההתאחדות ואווירת ה"קוק בצהריים חרא של הרגל" בגזרת האח הגדול דייגיטו.
מסי. הגיע הזמן להרים את הרמה // צילום: אי.פי.אי
3. מזה בדיוק צרפת חוששת. מהלא נודע מצד הנבחרת המשוגעת של ארגנטינה. קשה לדבר טובות על מעמד המאמנים במפגש הזה מחר בקאזאן. גם דידייה דשאן הוא הצלע האפורה והלא מלהיבה שהוביל את צרפת להופעות לייט מינוס מול אוסטרליה (תודה ל-,(VAR דנמרק ופרו, פור גוד סייק, שמזכירות שצרפת פותחת חלש לא פעם במונדיאלים, ואפילו כשזכתה ב-,1998 בשמינית היא ניצחה את פרגוואי רק בדקה ה-.113
מה שאומר שהנוקאאוט הוא צלצול השכמה. גידי גוב שר בדיוק על זה את "אין עוד יום, אין עוד דקה". אין מחר, ואין מחר כך. זה זמן הפוגבות והאמבפות, והגריזמנים שיסתכלו למסי בלבן של העיניים וינסו לומר לו .AU REVOIR -
יאיר צולר הפרנקופון מקפה אשתור ברחוב בזל הזכיר לי את צרפת הלבנה כולה שזכתה ביורו ,1984ואת לה קורבוזיה, מגדולי האדריכלים של המאה ה-,20 שבנה במארסיי את "העיר הזוהרת", אותם שיכוני רכב שהפכו לסלאמס, ושבאחד מהם נולד וגדל זינדין "זיזו" זידאן, שהוא ושכמותו שינו את פניה של הנבחרת לתמיד והיו הבסיס לתמהיל העצום הזה, שמתבשל בסיר על אש נמוכה, וכולם מחכים שיעיף את המכסה וירקוד על השולחן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
