בכירי מערכת הביטחון, לצד נשיא המדינה, יצאו השבוע מגדרם כשהעניקו את פרס ביטחון ישראל לאנשים שהובילו לפיתוח המערכת המתקדמת לגילוי מנהרות; ובצדק. "טכנולוגיה שהיא כמעט מדע בדיוני", אמר בין היתר השר ליברמן על המערכת ששינתה את חוקי המשחק ופגעה קשות בכלי הנשק העיקרי של חמאס בשנים האחרונות.
אנשי מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, בשיתוף עם זרוע היבשה ועוצבת שועלי האש בצה"ל, אלביט, רפאל ומשרד רה"מ, חתומים על הפרס המוענק זה שש שנים. אלוף משנה יניב אביטן, ראש מחלקת תקיפה ואיסוף בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, הוא אחד ממפתחי הטכנולוגיה הייחודית שזכתה להכרה היוקרתית הזו השבוע. "זה אירוע היסטורי, הרבה צבאות בעולם, שנחשבים מתקדמים מאוד מבחינה טכנולוגית, ניסו להתמודד עם איום מהסוג הזה", הוא אומר בראיון ל"ישראל השבוע".
סיוט תת־קרקעי
אביטן, תושב שדרות, נזכר בגילוי המנהרה הראשונה באמצעות הטכנולוגיה החדישה, כשנתיים לאחר סיום מבצע צוק איתן, באפריל 2016. היתה זו גולת הכותרת במאמצים למצוא פתרון לאיום התת־קרקעי. "זאת היתה הפעם הראשונה שקצין מהנדס מהמעבדה הגיע לשטח אחרי מחקר ארוך וממושך על אותה נקודה, עמד עליה ואמר למקדח 'תקדח פה'", הוא מספר, "בסוף היתה פגיעה, זה היה מרגש מאוד ואפשר להגיד מספק, אבל הסיפוק הוא מוגבל כי גם אז וגם היום אנחנו חייבים לשמור על דריכות ואינטנסיביות גבוהה". מאז נרשמו הצלחות רבות נוספות, כשהמנהרה האחרונה שצה"ל הודיע על נטרולה - העשירית מאז אוקטובר האחרון - אותרה במעבר כרם שלום לפני חודש.
"האיום על תושבי עוטף עזה הוא אקוטי". אל"מ יניב אביטן // צילום: דובר צה"ל
הפיגוע הראשון שנעשה בשטח ישראל באמצעות מנהרת טרור היה ביוני 2006, כאשר שבעה מחבלים מרצועת עזה חדרו מתחת לקרקע לאזור כרם שלום. הם תקפו יעדים של צה"ל, הרגו שני חיילים, פצעו שישה וחטפו את החייל גלעד שליט. במהלך מבצע צוק איתן המשיך האיום התת־קרקעי להדהד בתודעה הציבורית בעקבות כמה עימותים מול מחבלים שיצאו ממנהרות שחצו את גדר המערכת, ובמהלכם נפצעו ונהרגו חיילים. אותם כוחות שנתקלו במחבלים מנעו חדירות ליישובים בעוטף עזה, שאם היו מתממשות היו גורמות להרג בקרב אזרחים.
כך, לדוגמה, ב־17 ביולי 2014 סיכל צה"ל ניסיון חדירת 13 מחבלים סמוך לקיבוץ סופה דרך מנהרה מרצועת עזה. ב־19 ביולי מנע צה"ל חדירת מחבלים סמוך לקיבוץ בארי, בהיתקלות שבה נהרגו שני חיילי צה"ל. האירוע הקשה ביותר היה ב־28 ביולי, כשמחבלים חדרו דרך מנהרה לשטח ישראל סמוך לקיבוץ נחל עוז, פתחו באש לעבר החיילים ששהו בעמדה (פילבוקס) והרגו חמישה, תוך ניסיון לחטוף חייל. המבצע, שהחל במערכה אווירית כנגד תשתיות ופעילים של ארגוני הטרור ברצועה, הפך לאחר עשרה ימים למערכה שבמוקד שלה עמדה התמודדות צה"ל עם איום המנהרות. השימוש במנהרות בצד הפלשתיני הפתיע את צה"ל ואת הצמרת המדינית וחידד את ההבנה שמדובר במרכיב שיאפיין את המערכות הבאות באופן משמעותי.
כמו מחט בערימת שחת
אביטן החל את דרכו כעתודאי להנדסה והשתלב בחטיבה הטכנולוגית ליבשה. משנת 2013 הוא עוסק במסגרת תפקידו בפיתוח טכנולוגיות להגנת הגבולות, וכך החלה המעורבות שלו בפיתוח המערכת להתמודדות עם איום המנהרות. "התווך התת־קרקעי הוא מאוד קשה מבחינה טכנולוגית", הוא מספר על המורכבות שבעבודה, "יש כל מיני אמצעים שקיימים, אבל הם יותר קשורים להיבטים האזרחיים של הנושא כמו חיפושי נפט ומחצבים שונים בתוך הקרקע. בתחומים האלה המטרות שמחפשים הן מאוד גדולות, בעומק רב, בעוד אנחנו מחפשים מטרות קטנות מאוד, זה כמו מחט בערימת שחת. אמנם מדובר בעומק יחסית קרוב לפני הקרקע, אך עדיין עמוק, ולכן האמצעים האלה לא מתאימים לנו כמו כפפה ליד. לאורך השנים גם אנחנו בחטיבה וגם גופים אחרים במערכת הביטחון, פיתחנו אמצעים שקשורים לנושא הזה, כאלו שחשים את הקרקע".
עם הזמן התפתחה ההבנה כי מציאת פתרון כרוכה בהעברת המעבדה ל"שטח", וזה קרה לפני שנתיים. "הבנו שני דברים: לא תהיה מערכת אחת שתביא את הפתרון, זה חייב להיות מצרף של כמה אמצעים וטכנולוגיות שהחיבור ביניהם יביא את ההישג הטכנולוגי והמבצעי. הדבר השני שהבנו זה שבעיות טכנולוגיות מבצעיות מהסוג הזה הן לא בעיות רגילות. לא מדובר בבעיה עתידית, אלא בבעיה של כאן ועכשיו, האיום שקיים על תושבי עוטף עזה הוא מהיום להיום ומדובר בבעיה אקוטית.
"קיבלנו החלטה שאנחנו יוצאים מהפלורוסנטים ומעבירים את כל היכולות הטכנולוגיות שלנו והאנשים המצוינים לשטח לפעילות שהיא קרובה ומשולבת בפעילות המבצעית. למעשה, ניהלנו שגרה באינטראקציה מאוד צמודה עם הכוחות הלוחמים, במקום שבו הדברים קורים. במסגרת הזאת פתחנו מעבדה של בעלי מקצוע טכנולוגיים, שבה אנחנו למעשה לוקחים את מגוון האמצעים שחשים את השטח ומייצרים מכל הפיסות האלה תמונת מצב טכנולוגית. התמונה שמתקבלת מזינה את המשך הפעילות המבצעית מול אותם חשדות למקומות שיש בהם מנהרות, עד שבסופו של דבר מגיעים עם המקדח שחודר למנהרה וממשיכים את הפעילות לסיכול האיום. בעיניי, המהלך הזה הוא ששינה את פני המערכה".
כתושב עוטף עזה שזוכה לצפות במציאות הביטחונית כאזרח וכאיש צבא, אביטן שמח על שיתוף הפעולה ההדוק בין התושבים לבין מערכת הביטחון: "אני יכול להעיד מקרוב, גם כתושב, שהאוגדה עושה לילות כימים כדי להגן על האזרחים מפני כל האיומים. אני מגדל את שתי בנותיי כאן בשדרות ואני ישן טוב בלילה. בסופי שבוע יוצא לי להסתובב ולפגוש אנשים ואני מלא הערכה אליהם. אלו אנשים שהם מלח הארץ, שמתעקשים בכל מחיר לנהל שגרת חיים תקינה ונורמלית על אף כל האיומים שמסביב. אני גאה להיות חלק מהסיפור הזה - גם בכובע האזרחי שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו