מקור כוחם העיקרי של דמוקטטורים – דיקטטורים המשליטים את עצמם על עמיהם באמצעות דמוקרטיה לכאורה - הוא חוסר יכולתם של יריביהם הפוליטיים להתאחד בשעה גורלית מול משטר העריצות, המסרס בשיטתיות אותם ואת ארצם.
לנוכח הידרדרותה של טורקיה במורד האבדון הפוליטי, הכלכלי והחברתי, ניתן היה לצפות ממפלגות האופוזיציה הטורקיות שלא יפצלו את מצביעיהן בין חמישה מועמדים שונים מול ארדואן, אלא יתאחדו סביב מועמדותו של מנהיג כריזמטי, שיוכל לתת פייט ראוי לנשיא המכהן. אך זה לא קרה.
וכך, יכול היה ארדואן לדלג בקלות מעל לכל המשוכות שבדרכו ולהשיג את מטרתו: להיבחר כשליט הכל יכול של טורקיה, לתקופת כהונה שתעבור את השנה הסמלית - 2022, שנת המאה להפיכתה של טורקיה לרפובליקה. עד אז, מקווה ארודאן להשלים את תהליך ההתנתקות המואץ מעקרונות החילוניות של אבי טורקיה המודרנית, כמאל אתא טורק - תוכנית אותה ארדואן מיישם בעקביות, במרץ ובהצלחה רבה. טורקיה של אתא-טורק אינה עוד.
תומכי האופוזיציה במפגן תמיכה במוהרם אינצ'ה // צילום: איי.פי
אבו מאזן היה מראשוני המברכים את ארדואן על ניצחונו, עוד לפני מנהיגי החמאס – בעלי בריתו הקרובים יותר של נשיא טורקיה. ולא בכדי: ארדואן נותר עבור עבאס התקווה הכמעט יחידה במזרח התיכון, שמפנה את גבו לפלשתינים.
יותר משארדואן רוצה בטובתם של הפלשתינים, הוא מייחל לרעתה של ישראל. ממשלת ישראל החליטה לא להגיב במלוא העוצמה על ההידרדרות היזומה המחודשת ביחסים עם אנקרה, בעקבות ניסיונות הפלשתינים לפלוש לשטחה של ישראל מרצועת עזה. ההערכה בירושלים היתה שצעדי מחאה ישראליים מתבקשים יגרמו להסלמה בין המדינות, שתשרת את מערכת הבחירות של ארדואן ותבטיח את סיכוייו לזכות.
עתה, משהובטחה לו תקופת כהונה נוספת, צריכה כנסת ישראל – סופסוף – להכיר רשמית ברצח העם הארמני, ממשלת ישראל צריכה להכיר בזכותם של הכורדים להגדרה עצמית ולמדינה משלהם, וכל הגופים הרשמיים הישראליים צריכים להתגייס כדי לשכנע את המערב שטורקיה היא מדינה שיש להימנע מכל שיתוף פעולה עמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
