"משפחת סופר על 2", ארה"ב 2018
לטוב ולרע, "משפחת סופר על 2" ממשיך בדיוק מהנקודה שבה "משפחת סופר על" הסתיים. לטוב, כי סרט האנימציה המצוין של אולפני פיקסאר שיצא ב־2004, הוא עדיין אחד מהתוצרים הכיפיים ביותר שיצאו משערי האולפן, ואין חוק שאוסר על חובב קולנוע ליהנות ממנה נוספת של משהו שערב לחכו. לרע, כי הפעם אין לבראד בירד, שכתב וביים, את אלמנט ההפתעה לצדו. וגם את האמביציה לעקוף את השיאים שקבע הסרט הקודם הוא כנראה השאיר בבית.
החדשות הטובות הן שזה ממש בסדר. סרט ההמשך של בירד מספיק מושקע, מצחיק ומהיר כדי להפוך את חוסר הנכונות שלו להמציא את הגלגל מחדש לנון־אישיו, וההרפתקה שהוא אירגן למשפחת הגיבורים שלו כה קלילה, מבדרת ונעימה לעין, שהיא אפילו עשויה לספק תרופה זמנית ל"עייפת גיבורי העל" שממנה אתם ודאי סובלים.
הטוויסט הגדול הפעם נעוץ בחילופי התפקידים במשפחת פאר. בסיבוב הנוכחי, אם המשפחה, הלן (הולי האנטר), היא זו שיוצאת להפוך את העולם למקום בטוח יותר בתור אלסטיגירל, ואילו בוב (קרייג טי. נלסון), האבא, הוא זה שנדרש לתלות את החליפה של מיסטר אינקרדיבל בארון, ולהישאר בבית כדי לשמור על הילדים (שכוללים את ויולט המתבגרת, את דאש השובב, ואת ג'ק ג'ק התינוק).
וכך, בשעה שהלן חוברת לטייקון בעל כוונות טובות (בוב אודנקירק, "סמוך על סול"), שמבקש לבטל את החוקים שנחקקו נגד גיבורי העל באמצעות מנה הגונה של יח"צ חיובי, בוב הורס לבת שלו את התוכניות הרומנטיות, שובר את הראש על שיעורי הבית של בנו, ומשתגע מכוחות העל הפרועים וחסרי השליטה (או ההיגיון) של הבייבי.
המאסטר־פלאן של הנבל הבלתי נמנע - טיפוס מהפנט בשם סקרין סלייבר - אמנם אינו חדשני במיוחד (ע"ע התוכנית של ג'ים קארי ב"באטמן לנצח"), אבל גם כך בירד מספק את התחושה שהעלילה היא רק תירוץ. מה שכן, קטעי האקשן מבוצעים באופן מופתי, העיצוב האמנותי מפעים, הדינמיקה המשפחתית מניבה שפע של מצבים משעשעים, וכל הסצנות עם ג'ק ג'ק הן מכרה זהב של דמיון, הומור וחמידות (צפו לספין־אוף בכיכובו).
"משפחת סופר על 2" אולי אינו מעלה את הרף ומרחיב את היריעה כמו "צעצוע של סיפור 2". אבל הוא טוב עשרות מונים מיתר סרטי ההמשך של פיקסאר ("להציל את דורי", "מכוניות 2", "בית ספר למפלצות"), וכסרט קיץ קליל וכייפי לכל המשפחה, הוא קרוב למושלם. לא הייתי מתנגד לחלק שלישי.
ציון: 8
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
