חמאס נכשל. בזה אין כל ספק. במשך תשעה שבועות מאפשר הארגון השולט ברצועת עזה את תהלוכות השיבה בגדר, מציב בכל פעם נקודת שיא חדשה במטרה לדרבן את ההמונים ברצועה להגיע במאות אלפים לתהלוכה השבועית, אולם מיום האדמה ליום הנכבה, דרך חודש הרמדאן ועד יום הנכסה שנדחה לטובת יום ירושלים שמציינת איראן - שבוע אחר שבוע - חמאס ממחיש עד כמה הוא נטול כל עומק של חשיבה אסטרטגית מדינית.
נדמה כי גם כאשר התנועה רושמת הישגים ומצליחה להציב את סוגיית עזה על סדר היום העולמי, בועטת הנהגת הארגון בדלי ומבהירה לא רק למדינות ערב המתונות, שבעבר תמכו בו, אלא גם לאזרחי הרצועה, כי היא מעדיפה את הכסף והנשק על פני שיפור המצב ההומניטרי.
חמאס יכול לבוא בטענות רק לעצמו. בהשראת סגן יו"ר הלשכה המדינית של הארגון, סלאח אל־ערורי, שהקים בביירות את המטה הראשי של התנועה ומתואם בכל מהלך עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ובהשארתו של מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, שמקבל בזרועות פתוחות את החיבוק האיראני, עובר הארגון תהליך מהיר של "איראניזציה", למורת רוחן של מדינות ערב הסוניות - בראשן סעודיה, מצרים ונסיכויות המפרץ הפרסי. אלו עדיין תומכות רעיונית בארגון הטרור הפלשתיני, אולם מקפידות בבידוד המדיני, ככל שהנהגת חמאס נשאבת יותר ויותר אל מלכודת הדבש האיראנית.
העזתים מפגינים בסוף השבוע // צילום: זיו קורן
בחמאס לא יודו בכישלון קמפיין צעדות השיבה, ועל אף הכרזותיהם של איסמעיל הנייה, סינוואר וחבריהם להנהגה על "שבירת חומות המצור של האויב הציוני על רצועת עזה", בכירים בעזה מסכימים כי על הנהגת הארגון לעצור ולחשב מסלול מחדש.
הניסיון של הנהגת חמאס הנוכחית בסיוע איראן וחיזבאללה לייצר בעזה, ובהמשך בגדה המערבית, מודל פלשתיני תואם של ארגון הטרור השיעי־לבנוני, אינו מקובל כלל ועיקר - לא רק בקרב מנהיגי ארצות ערב הסוניות המתונות החרדות מההגמוניה וניסיונות ההתבססות האיראנית (ולצורך כך אף מגבירות את שיתוף הפעולה עם ישראל - בין שבאופן חשאי או גלוי), אלא גם על מרבית הציבור הערבי הסוני והפלשתיני. בעיני חלקים מסוימים בציבור במדינות ערב ובקרב הפלשתינים בעזה ובגדה המערבית, החבירה של חמאס הסוני לאיראן ולחיזבאללה השיעיות נחשבת לכפירה של ממש.
דליקה שפרצה ליד נחל עוז // צילום: אי.אף.פי
האם בהנהגת חמאס מבינים את ההשלכות? לא בטוח. הלשכה המדינית אינה עוד בעלת השפעה פנים־פוליטית בתנועה כפי שהיה בתקופה שבה חאלד משעל עמד בראשה. אז, הכתיבה הלשכה המדינית את ההתנהלות ואף הצליחה לייצר לעצמה "לגיטימציה" מסוימת מעצם היותה הזרוע המדינית, שאליה כפופה הפעילות החמושה של הזרוע הצבאית בעזה.
כיום מודים בכירי חמאס כי מחליפו של משעל, הנייה, מתקשה לשחזר את מידת השפעתו של קודמו, בעיקר בשל העובדה כי הוא פועל מרצועת עזה ולא מחו"ל כמו משעל, ונוכח הדומיננטיות המופגנת של סגנו אל־ערורי הפועל מלבנון, ומנהיג חמאס בעזה סינוואר התומכים ב"איראניזציה".
רבים בחמאס מודים כי כישלון קמפיין צעדות השיבה קשור באופן ישיר לאותה "איראניזציה". ככל שהקמפיין נמשך וחשף את המעורבות האיראנית בעזה, כך התרחק הציבור הפלשתיני מהניסיונות של חמאס לדרבן את ההמונים וירדה התמיכה של מדינות ערב. עבור המשולש הנייה־אל־ערורי־סינוואר, הכישלון אמור להדליק נורה אדומה גדולה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
