גשם של מטאורים

גביע העולם ברוסיה יקבצו אליהם את מפגשי הכוכבים הגדולים ביותר אי פעם • שחקנים עמוסי תארים, שיאים ורגעים בלתי נשכחים שאיש לפניהם לא חווה • פעם בארבע שנים העולם עוצר מלכת במטרה אחת - לצפות בקרבות הגלדיאטורים שבסופו פרק נוסף בחיי הנצח

הכוכבים הגדולים בעולם. מי יצטיין בגביע העולם? // צילום: איי.אף.פי // הכוכבים הגדולים בעולם. מי יצטיין בגביע העולם? // צילום: איי.אף.פי ,
הכוכבים הגדולים בעולם. מי יצטיין בגביע העולם? // צילום: איי.אף.פי // הכוכבים הגדולים בעולם. מי יצטיין בגביע העולם? // צילום: איי.אף.פי

"בין שהוא באוויר ובין שעל הקרקע, איש הגומי הזה ניחן במתנה שמימית שמאפשרת לו להשתלט על הכדור ולשחרר בעיטות רועמות ברגע הכי פחות צפוי. כשלאונידס מבקיע גול, זה מרגיש כמו חלום". את הטקסט המופתי הזה כתב ריימונד טורמג'ם ל"Paris Match" בסוף שנות ה־30 של המאה שעברה. "הוא היה מהיר כמו כלב רוח, גמיש כחתול, נדמה שאינו עשוי מעור ומעצמות אלא רק מגומי", הוסיף לתאר ג'רי וינסטיין. 

גם אדוארדו גליאנו תרם את חלקו: "השערים של לאונידס היו כה יפים עד שלעיתים גם השוער המובס היה קם על רגליו כדי למחוא כפיים ולהחמיא לו על הביצוע היפה". 

מילים קולחות ומלאות דמיון היו הכלי שבו השתמשו בעבר הכותבים מצרפת, מאנגליה ומאורוגוואי כדי ללכוד את אישיותו של מי שנחשב לכוכב העל הראשון של הגביע העולמי. 

לאונידס דה סילבה, חלוצה של נבחרת ברזיל בטורניר בצרפת ב־1938, נחשב לכזה כי בלט מעל כולם עם מבנה גוף קטן וסגנון משחק יוצא דופן. "כאילו היו לו שש רגליים", כתב עיתונאי צרפתי אחר. 

כפי שאפשר להבין משירי ההלל שנכתבו עליו, לאונידס היה קטן ותחבולן, כובש שערים מחונן ומי שרבים מייחסים לו את המצאת בעיטת המספרת, שבעזרתה כבש שערים רבים ומרהיבים. הברזילאי היה מלך שערי המונדיאל ב־38', אף שנעדר מחצי הגמר שבו ברזיל הפסידה לאיטליה. 

רונאלדו. מלך שערי פורטוגל, ריאל מדריד וליגת האלופות // צילום: אי.פי.איי

הוא היה הכוכב הגדול הראשון של פלמנגו, השחקן היקר ביותר בתקופתו כשעבר לסאו פאולו, הוא כונה "היהלום השחור" ו"איש הגומי" ואפילו היתה חברת ממתקים שהוציאה חטיף שוקולד שנשא את שמו. אגב, עד היום אפשר למצוא אותו בקיוסקים בברזיל.

השוקולד שעל הקצפת

בדיוק כמו שוקולד לנפש, כך תרמו לאונידס וחבריו לקטגוריית "כוכבי העל" לגביע העולמי ולמורשת שלו. הם אלה שנתנו את הטעם המיוחד לחוויה, העניקו לטורניר זהות ועד היום עוזרים למקם אותו על ציר הזמן בהישמע שמם. 

פלה? 1970-1954. מראדונה? 1982 ושערוריית הסמים ב־1994. קרויף, פלאטיני, גארינצ'ה, זידאן, בקנבאואר - תכניסו כאן את כל מי שעושה לכם את זה - ותיזכרו בערגה בטורניר מסוים ובכוכב שהיה בשעתו האיש שנתן השראה לכותבי המילים הגבוהות ולמשוררי הכדורגל. 

פעם בארבע שנים העולם עצר מלכת כדי לברור בעדינות את הבודדים שרשאים להיכנס לספרי ההיסטוריה של המשחק, ודרישות הסף תמיד היו גבוהות במיוחד. אלו שהצליחו עשו דברים מיוחדים באמת, הם היו השוקולד שעל הקצפת.

באופן טבעי, עם השנים רשימת הכוכבים הלכה ותפחה. הטלוויזיה תפסה את מקומם של הכותבים הרומנטיקנים, ובמקום לקרוא על מעללם אפשר היה לראות אותם במו עינינו. את כולם, כל הזמן, באיכות מושלמת ובשידורים חוזרים ובתקצירים. 

לאחר מכן הגיעו הרשתות החברתיות, השעבוד שלנו לסטטיסטיקות ולמספרים, הדחף להצהיר ולהשוות, לקבוע מי הכי טוב ומי הכי גדול, מי הכי יקר ומי הוא הגדול והטוב והיקר הבא. 

לאו מסי. מלך שערי ארגנטינה, ברצלונה ומשחקי הקלאסיקו בכל הזמנים // צילום: רויטרס

היום, לאן שלא נביט, ינצנץ לו כוכב. והכוכבים ההם מדברים בכל השפות, מגיעים ממגוון יעדים ומנפצים שיאים שהכוכבים של הדור הקודם כלל לא ידעו שקיימים. 

היום העסק פועל על אוטומט - השגת משהו שלא השיגו לפניך? ברוך הבא לשמי הכדורגל. אל המקום שאליו כולם מכוונים.

ואלה שמות

לפיכך, רוסיה 2018 היא כנראה מפגש הכוכבים הגדול בתולדות הגביעים העולמיים. 

נכון, בכל טורניר אפשר להרכיב רשימה מפוארת של שחקנים אדירים, אבל האם היה טורניר שהכיל כל כך הרבה שיאנים? כל כך הרבה דמויות שהפכו היסטוריות, בעודן משחקות? כמות כזאת של מלכי שערים לאומיים? בכלל לא בטוח. קחו נשימה.

הרי נמצא כאן כריסטיאנו רונאלדו, מלך שערי פורטוגל, ליגת האלופות וריאל מדריד בכל הזמנים. ולאו מסי, מלך שערי ארגנטינה, ברצלונה ומשחקי הקלאסיקו לדורותיהם. 

וניימאר, השחקן היקר בתולדות המשחק ובגיל 26 הכובש הרביעי בטיבו בהיסטוריה של נבחרת ברזיל, מקדים אגדות כמו זיקו ובבטו ורונאלדיניו וכן, גם לאונידס הגמיש. 

ויש גם את מוחמד סלאח, שניפץ את שיא הכיבושים לעונה בפרמייר ליג ומוגדר כבר היום כגדול שחקני מצרים אי פעם.

ורוברט לבנדובסקי, מלך שערי פולין בכל הזמנים. ופלקאו, מלך שערי קולומביה בכל הזמנים; וצ'יצ'אריטו, שכבש יותר מכל מקסיקני אחר בהיסטוריה. וגם שני המבקיעים המובילים של נבחרת אורוגוואי, פעמיים אלופת העולם, לואיס סוארס ואדינסון קבאני. ולא נשכח גם את סרחיו אגוארו, גדול כובשי מנצ'סטר סיטי לדורותיה, קיליאן אמבאפה, שקבע שיאי כיבושים ומחיר לבן עשרה, קווין דה בריינה שמחזיק בשיא הבישולים לעונה בבונדסליגה ואנדרס אינייסטה, שהוא הכי משהו מסוים שקשה להגדיר אותו. 

אינפלציית הכוכבות הזאת היא בסך הכל תוצר טבעי של הכיוון שאליו הולך העולם. גם בכדורגל יש פערים בין עשירים לעניים, חזקים לחלשים, ריבוי משחקים, מפעלים ואפשרויות לכיבוש, חוסר מנוחה ודחף אובססיבי למלא חלל במשחקים על גבי משחקים.

רוברט לבנדובסקי. מלך שערי פולין // צילום: אי.פי.איי

כל אלה מאפשרים לשחקנים הטובים באמת להגיע למספרים ולכמויות, בגזרת ההופעות והשערים, שקודמיהם היו יכולים רק לחלום עליהם. לדוגמה, ב־12 שנותיו בנבחרת פורטוגל שיחק יוזביו 64 משחקים שבהם כבש 41 גולים. 

כריסטיאנו רונאלדו, ב־15 שנים, שיחק 148 וכבש 81. התפתחות הרפואה והשמירה על בריאותו של השחקן מאפשרות היום אורח חיים ספורטיבי ארוך הרבה יותר. 

קשה להאמין ששחקן כמו פלקאו, לצורך הדוגמה, היה חוזר לשחק 50 שנים אחורה לאחר הפציעה שחווה ב־2014. 

השחקנים של היום מתוכנתים לשחק כמה שיותר, אבל עושה רושם שהסיבה המרכזית לכך שהכדורגל של ימינו יודע לייצר כוכבים בקצב של מפעל לחלקי חילוף, היא שזו המטרה שלו.

"השחקן שיחק. וזה הכל"

אני אוהב מאוד את ספרו של אדוארדו גליאנו "כדורגל באור ובצל". 

הסופר האורוגוואי, שידע לספר הרבה במעט מילים, היטיב לתאר את תופעת הכוכבות עוד ב־2006, אז יצא הספר לאור. כך הוא כתב: "שחקני הכדורגל המפורסמים ביותר הם מוצרים. בימיו של פלה השחקן שיחק. וזה הכל, או כמעט הכל. בימיו של מראדונה, עם התפתחות הטלוויזיה והפרסום המאסיבי, השתנו פני הדברים. מראדונה קיבל הרבה ושילם עוד יותר: הוא שילם ברגליו ושילם בנשמתו". 

מה שגליאנו ניסה לומר הוא שפעם הכוכבות היתה תוצר של פעולות ספורטיביות, ואילו היום היא המטרה של גורמים חיצוניים רבים. 

לטענתו, הכוכבות של הגאון הארגנטינאי היתה אדירה, אך השתבשה עקב הצורך שלו ושל סובביו לענות על מאוויים שאינם רק ספורטיביים. 

עוד מזכיר גליאנו בספרו את הקריסה של רונאלדו הברזילאי לפני ובזמן גמר הגביע העולמי ב־1998, שנבעה משיקולים כלכליים גרידא, ברמיזה עבה לכך שהסגנון המודרני של כוכבות לא מתאים לכל אחד.

ניימאר. הפך לכובש הרביעי בטיבו של נבחרת ברזיל כבר בגיל 26 // צילום: אי.פי.איי

אלא שזה היה לפני שני עשורים שלמים. היום השחקנים מודעים היטב לכך שהכוכבות חוצה את גבולות המגרש ודורשת מהם כישורים רבים אשר אין בהם מעורבות של כדור: מדיות חברתיות, התנהלות מול מצלמה וכיוצא בזה. הכוכבים של היום לא מחכים שיכתבו עליהם, הם כותבים על עצמם. הם אוגרים שיאים בקנאות, ומבינים את המשמעות של הישגים משמעותיים בראי ההיסטוריה.

רוסיה 2018 יהיה מפגש בין רבים מאלה. כמעט לכל נבחרת יש כוכב שסוחב על גבו ציפיות של אומה שלמה, כוכב ששואף לחזק את מעמדו בגלקסיה. לאלה נותר לאחל רק דבר אחד: "שהכוח יהיה איתכם".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר