לראשונה: דו"ח סביבתי של האו"ם על הים התיכון, הכולל נתונים מכל המדינות הסובבות אותו - מתאר מפגעים ואתגרים לצד אופטימיות ומחמאות על ישראל, שחשיבותה רבה בשמירה עליו.
הבעיה המוכרת של זיהום בים התיכון צפה גם בדו"ח הנוכחי: כך, למשל, הפסולת העיקרית שנמצאה היא פסולת פלסטיק ובין הפריטים הנפוצים ביותר נמצאו בדלי סיגריות, שקיות ניילון ואריזות מזון אליהם יש להוסיף גם מיקרופלסטיק - חלקיקי פסולת פלסטיק זעירים (באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, שבחנה את כלל סעיפי הדו"ח, ציינו כי נמדדה פסולת צפה שגודלה עולה על 2 ס"מ בכמות של בין אפס ללמעלה מ 600 חתיכות לקילומטר רבוע).
נתון בעייתי נוסף הוא מצב מגוון המינים בים התיכון שהינו בכי רע: הנתונים מעלים, כי 12 סוגים של יונקים – כלב הים הנזירי ו 11 סוגי דולפינים ולוויתנים, לצד אוכלוסיות דגים נוספות, נמצאים תחת איום על רקע הרס בתי הגידול שלהם והפעילות האנושית.
עוד באותו עניין, מגמת עליה ניכרת במינים הפולשים שהצליחו להתבסס בים התיכון. "כל אגן הים התיכון תלוי בפעולות שלנו במקרה הזה, וזה מחייב אותנו לפעול בצורה שלא תעודד התבססות של מינים פולשים ופגיעה במינים המקומיים", מסביר ד"ר דרור צוראל, הביולוג הימי של המשרד להגנת הסביבה המרכז את תוכניות הניטור הימיות של ישראל שמדגיש: "כל מדינות אירופה נושאות אלינו עיניים בהקשר הזה" (בין המינים הללו: המדוזה החוטית הנודדת, דג הסיכן ההודי ודג הזהרון).
הדו"ח משדר אופטימיות זהירה ביחס לשלל הדיג בים התיכון - שהינו יציב יחסית ועומד על כ 800 אלף טון בשנה לעומת כמיליון טונות שהיו נידוגות מדי שנה באמצע שנות ה- 90. בישראל, אגב, אושרו לאחרונה מגבלות על הדיג לצורך שיקום אוכלוסיית הדגה בטווח הארוך (ואף מקודמים שמורות טבע ימיות חדשות). זאת ועוד, מצב הדגה בים התיכון משתנה בין מיני דגים שונים: בעוד כ - 85 אחוז מאוכלוסיות הדגה סובלות מדייג יתר, הרי שהאוכלוסיות של דגים פלאגיים קטנים (החיים בים הפתוח) נמצאות "בטווח הגבולות הביולוגיים הבטוחים". ואילו דגים שוכני קרקעית וכאלה החיים בסמוך אליה נידוגים בקצב גבוה בהרבה מהיעדים שהוצבו עד כדי סיכון אוכלוסיותיהם.
נתונים חיוביים בהחלט מהדו"ח מצביעים על שיפור בכמויות המזהמים שבים – בהם מתכות כבדות, וזאת ניתן לזקוף לזכות המדיניות הסביבתית שהוגדרה באמנת ברצלונה (להגנה על הים התיכון) ובכלל זה דרישות לטיפול בקולחין שמוזרמים לים ממפעלים כמו גם איסור מכירה ושימוש בצבע המכיל תרכובת בדיל לכלי שייט.
צוראל מוסיף: "ישראל ממלאת תפקיד חשוב מאוד בדו"ח בעיקר משום שאנו המדינה שנותנת את התוצאות האמינות ביותר מאיזור האגן המזרחי של הים התיכון. דו"ח כזה מאיר את הבעיות וכך ניתן להתחיל לגבש פתרונות. ידע מעורר מודעות ומסייע בסופו של דבר בפיתרון בעיות", לשונו.
הים התיכון משמש את המדינות המקיפות אותו כמקור למזון ולייצור מי שתיה (התפלה), לצרכי תיירות ופנאי, לתעבורה ולחיפוש מקורות אנרגיה כגז ונפט. בישראל קיימות מספר תוכניות ניטור שונות לימים שלנו, הגדולה בהן היא תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון (אותה מבצע המכון לחקר ימים ואגמים בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ובמימונו).
