ירידה של שני אחוזים במספר המעשנים בישראל אינה סיבה לחגיגה. לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שציין ביום העישון הבינלאומי בחמישי האחרון את ההישג, אין סיבה לשמוח, אבל יש סיבה לחשבון נפש. כשמתפזר מסך העשן, שיוצר ליצמן בניסיון לערפל את פועלו הלא מספיק בתחום, אפשר לראות בבירור את המגמה:
מ־2011 שיעור המעשנים בישראל לא מצליח לרדת, והוא תקוע סביב 20 אחוזים. למעשה, הירידה המרשימה שהחלה לפני כשלושה עשורים בשיעור העישון נבלמה, ויחד אתה שותקה כמעט לגמרי פעילות משרד הבריאות בנושא. ליצמן עצמו נפגש עם חברות הטבק, ולפי מבקר המדינה קיבל החלטות שהשפיעו לטובה על רווחיהן (ולרעה על בריאות הציבור).
משרד הבריאות והעומד בראשו זכו לביקורת נוקבת בדו"ח מבקר המדינה האחרון. הסקר שערך כעת משרד הבריאות, בניסיון להסיט את חיצי האשמה מסגן שר הבריאות, רחוק מלשקף מגמות: לא נבדקה בו צריכת מוצר העישון החדש IQOS שהושק בישראל בתחילת 2017. השנה (2018) חברו אליו מוצרי עישון נוספים, ובהם ה־JUUL עתיר הניקוטין ומוצרים נוספים, שיצרניהם ממשיכים לגרום נזק בריאותי למתמכרים החדשים, בעיקר בני הנוער והצעירים.
הסיגריות זכו לתואר המפוקפק - המוצר היחיד שהורג את מי שמשתמשים בו לפי הוראות היצרן. העישון מקצר בכעשור את תוחלת החיים של המשתמשים. אך מי שנגמל יצליח להאריך את תוחלת חייו.
אילוסטרציה // צילום: יהושע יוסף
סגן השר ציין בין הישגי הדו"ח את מספר הנגמלים הגבוה - שיא של 27,342 מטופלים בסדנאות גמילה מעישון ב-2017. אך אלו אינם הישגים של משרד הבריאות אלא של קופות החולים, שמאתרות מטופל אחר מטופל. במשרד הבריאות הבטיחו להקים מוקד גמילה טלפוני, שיוכל לסייע בגילה של רבים נוספים, אך זה טרם קרה.
למרבה הצער, חגיגת היום הבינלאומי ללא עישון השנה אינה של משרד הבריאות אלא של בג"ץ. הוא זה שניצב השנה בלב העשייה בתחום מניעת העישון, כאשר הצליח לאלץ את המדינה להגדיר את הסיגריה החדשה IQOS כמוצר טבק, דבר שהעלה את מחירה והגביל את מכירתה והשימוש בה. זאת, ביחד עם מבקר המדינה וארגונים אזרחיים שונים - רופאים ועמותות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן - אלוף ביצירת כותרות תקשורתיות - התעורר בשבועות האחרונים בעקבות דו"ח המבקר, ולקראת דוח העישון והתחיל אכן לפעול נגד מוצר העישון החדש- ג'ול.
אבל המהלכים הפתאומיים האלו, רק מבליטים את העדרה של פעילות מצד משרד הבריאות והעומדים בראשו. למשל, החלטה שמוצרי עישון חדשים חייבים להיות מובאים לאישור המשרד. כך יימנעו מצבים, שבהם אזרחי ישראל שוב יהפכו לעכברי מעבדה למוצרים חדשים.
בשבוע החולף אושר תיקון לחוק העישון במקומות ציבוריים, המגביל מאד את המקומות שבהם מותר לעשן. מדובר בצו הטעון רק את אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כיצד קורה אם כן שהיוזמה שגובשה בשלהי 2016 - כבר לפני שנה וחצי (!) - אושרה רק כעת? ואיך קורה שמשרד הבריאות מגיע לדיון רק עם הצעה מינימליסטית להגבלת עישון בהופעות, וביטול חדרי עישון במשרד ממשלה, ואילו מי שממריץ להרחיב עוד את גבולות הצו הם חברי הוועדה? לראשונה יש בכנסת לובי מסור של כשלושים ח"כים החתומים על מגוון הצעות חוק נגד תעשיית הטבק ולמניעת עישון; בהם ח"כ יהודה גליק, תמר זנדברג יעל גרמן ואיתן כבל.
הסעיף האחרון בדו"ח העישון מציין ביובש: "בשנת 2017 לא התקיימו פגישות בין הנהלת משרד הבריאות ונציגי חברות טבק". אולי דווקא זו סיבה קטנה לחגיגה, לעומת השנה שעברה, שבה נחשפו למצלמת חברת החדשות פגישות של סגן השר ובכירי משרדו עם חברות הטבק.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
