היום תונח על שולחן הממשלה הצעתם של השר משה כחלון, ח"כ יובל שטייניץ ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לרפורמה במשק החשמל. המתווה המוצע גובש כמעט בהיחבא, ללא פנייה להערות הציבור כמקובל ברפורמות בסדר גודל כזה, ואפילו ללא חוות דעת מסודרת של רשות החברות הממשלתיות, כפי שהחוק מחייב.
אין זה מקרה שהמתווה לא מוגש להערות הציבור. יש לחתני השמחה הרבה מה להסתיר ונראה שהם מזדרזים להעביר החלטה בבהילות ובשקט לפני שמישהו ישים לב. אבל שמנו לב. שר האוצר מחפש לגזור סרטים. אלא שלא רק שהמתווה הזה הוא לא באמת רפורמה, הוא אפילו מחזיר אותנו הרבה שנים אחורה ומשאיר את השליטה של שקע ותקע בחיינו לעוד עשרות שנים.
צריך להבין את גודל הפספוס: חוק משק החשמל שמתווה את הרפורמה עבר בשנת 1996. 22 שנה הציבור בישראל מחכה לרפורמה המיוחלת, והיד של ההסתדרות על השאלטר הצליחה לדחות אותה פעם אחר פעם. אבל הפעם ראש הממשלה היה נחוש והורה להגיש בג"ץ נגד השביתות הלא חוקיות של ההסתדרות.
על פי החוק, זכות השביתה רלוונטית כחלק ממשא ומתן בין עובד למעסיקו, אבל שביתה נגד החלטות הממשלה, או הכנסת, היא שביתה פוליטית שאסורה בחוק בישראל וברוב העולם. עם הגשת העתירה, שלח בג"ץ רמז עבה להסתדרות שלפיו הסיפור הזה לא ייגמר טוב מבחינתה אם בג"ץ ידון בעניין. ההסתדרות התקפלה והדיון נדחה.
הממשלה היתה אמורה לקחת את הזדמנות הפז הזו בשתי ידיים ולהעבירה, בהתאם להצהרת הכוונות בחוק מ־1996. במקום זאת, במשרד האוצר בחרו להכניס את ההסתדרות כשותפה לכתיבת מתווה הרפורמה.
הרפורמה המקורית דרשה הפרדה מלאה - מכירת כל פעילות הייצור לגורמים תחרותיים ויעילים, השארת חברת החשמל כמונופול טבעי במקטע ההולכה, יצירת תמריצים לפיתוח הרשת ותחרות במכרזים על רישיונות החלוקה.
אלא שבמתווה החשמל החדש אין הפרדה בין הייצור לחלוקה. חברת החשמל נשארת מונופול עם יד על השאלטר גם של האזרחים וגם של מתחרותיה וללא שום תמריץ להתייעל. על כל זה נצטרך גם לשלם עשרות אלפי שקלים לכל עובד בחברת החשמל כדי שיואיל בטובו להסכים לרפורמה, אף על פי שבג"ץ כבר דחק אותם לפינה.
לא תהיה הזדמנות שנייה ולכן שרים שיתמכו בה שותפים להעדפת אלפי העובדים על מיליוני האזרחים.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
