צילום: לורה לכמן, מוזיאון ישראל // הר זהב עשוי משמיכות מילוט, מתוך התערוכה

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל: על הזיכרון

מחר (ו') תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה של האמן הצרפתי כריסטיאן בולטנסקי, מהאמנים הבולטים כיום • בולטנסקי, שנולד בתום מלחמת העולם השנייה, עוסק רבות בשאלות של הנצחה וזיכרון

מחר תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים התערוכה "כריסטיאן בולטנסקי: ימי חיים" של האמן הצרפתי בן ה־73, שנחשב לאחד האמנים החשובים שפועלים היום. 

פתיחת התערוכה היא יריית הפתיחה של עונת התרבות ישראל־צרפת, שבמסגרתה יתקיימו בחצי השנה הקרובה שלל אירועי תרבות ומדע בשתי המדינות בו בזמן. בישראל ייערכו כ־120 אירועים בתחומי תיאטרון, ספרות, מחול, אמנות ומדע.

התערוכה של בולטנסקי מציגה יצירות מ־30 השנים האחרונות, בהן שעון דיגיטלי שסופר את השניות מאז נולד האמן; ספרייה של ספרי טלפון שמשמשים מעין מפקד אוכלוסין עצום; הר זהב ענק שמורכב משמיכות מילוט תרמיות, כאלה שבהן עוטפים ניצולים מאסון.

"מאז סוף שנות ה־80 ניסח בולטנסקי מטבע לשון חזותי לעיסוק בנושא הזיכרון", מסבירה מירה לפידות, האוצרת הראשית לאמנויות במוזיאון ומי שאצרה את התערוכה עם לורנס סיגל מפאריס, "הוא בעצם ניסח איך נראית פעולת הנצחה. בין השאר, הוא עסק גם בשואה. 

"העבודות שלו פונות לקהל בגובה העיניים, לא למבקרי אמנות ולא לתיאורטיקנים. יש בהן פנייה אנושית ומאוד מיידית. את רואה את העבודות שלו - וגם אם את לא יודעת כלום על אמנות עכשווית, הן מדברות אלייך. הרגישות והאופן שבו הוא מטפל בחומרים שלו יוצרים משהו עם עוצמות". 

בולטנסקי נולד בפאריס ימים ספורים לאחר שחרור העיר מהכיבוש הנאצי ב־1944 לאב יהודי ולאם קתולית. ילדותו עברה עליו במחיצת אנשים ששרדו את המלחמה, ובעקבות זאת החל לעסוק בשאלות כמו, האם ואיך אפשר לזכור? מה יישאר מאיתנו אחרי לכתנו? את אלה הוא מתרגם למיצבים מורכבים.

"יש משהו פשוט ומיידי בשאלה שלו מה יישאר מאיתנו אחרי שנלך", אומרת לפידות, "כל מי שחווה אובדן, נשאר עם השאלה של איך משמרים זיכרון, מה עושים עם הזיכרון החומק. השאלות האלה הן בלב העבודות שלו".

ספריית ספרי טלפון מתוך התערוכה // צילום: אלי פוזנר

למבקרים בתערוכה מוצע למעשה מסע רטרוספקטיבי, שמתחיל ביצירותיו המוקדמות ומסתיים בעבודות חדשות שנוצרו במיוחד לכבוד התערוכה. לדברי לפידות, "התערוכה מציגה עבודות שנוצרו במשך יותר מ־30 שנה. בולטנסקי כבר הציג פעמיים במוזיאון, פעם ראשונה ב־1973, כשהיה אמן ממש צעיר ולא מוכר, ואחר כך ב־1988". 

לדבריה, "ב־30 השנים האחרונות הנוכחות שלו הלכה והתבססה בשדה האמנות הבינלאומי. זה מדהים לראות את לו"ז התערוכות שלו, הוא פתח תערוכת ענק בבולוניה, לפני חודש תערוכה עצומה בשנחאי, בינואר הוא פותח ביפן, ובמהלך השנה הבאה תיפתח רטרוספקטיבה במרכז פומפידו בפאריס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו