רצועת עזה - הרחמים לא משרתים אותנו יותר

הבוקר הזה, בו התעוררו תושבי עוטף עזה לרעש פיצוצי טילים ומרגמות חייב לחדד לכולנו, ומעל הכל לממשלת ישראל שחייבים לבצע שינוי משמעותי ורדיקלי בדרום.

אל תטעו, הג'יאהד האסלאמי הפלשתיני (גא"פ) אחראי לירי האחרון, כביכול כנקמה על חיסול חוליית התצפיתנים על ידי טנק של צה"ל. למעשה אנחנו חוזרים למשוואות, קרי, "פגעתם בנו, אנחנו נפגע בכם".

זו המציאות. אל מול זאת בלתי מתקבל על הדעת שממשלת ישראל מאפשרת למשוואה הזו להתקיים, בייחוד לאור הפגיעה בשדות החקלאיים שמתמשכת בשבועות האחרונים ומסבה נזק אדיר למרקם החיים ולכלכלת ישראל.

הגא"פ מחובר היטב לאיראן, וזו מחפשת גם דרך להתמודד עם הפגיעה האנושה שצה"ל הסב לה בסוריה רק לאחרונה. מול זאת עומד הריבון ברצועה, חמאס, ונותן למהומה להתרחש, בכך גם הוא כביכול "נוקם" במכה הקשה שקיבל מצלפי צה"ל ב"מצעד הצמיגים". תחת כל אלו יושבים אזרחי עוטף עזה כשבויים בידי הארגונים הסוררים האלו, שמחליטים איך ייראה הבוקר שלהם כל פעם מחדש.

אל מול הגיבוי שישראל מקבלת לאחרונה, בעיקר מאמריקה אבל לא רק, זאת הזדמנות לטלטל את המערכת העזתית. אסור להסכים ולהבליג למצב הנוכחי, שכן מודבר בארגונים שכל רצונם הוא לשרוף את המדינה היהודית, ממש כך, ולא ממש מעניין אותם מה יהיה על אזרחי הרצועה – מצידם שייקרסו מרעב - ממש כך.

צילום: דובר צה"ל

הפיתרון לא יכלול את חמאס כריבון

חייב להימצא פתרון לעזה, וכמו שזה נראה הוא לא יכול לכלול את חמאס כריבון. פעם אחת ולתמיד הגיעה העת לסיים את ה"משחקים" האלו שאנו מנהלים עם הארגון השטני הזה, מאז עופרת יצוקה ב-2009, דרך עמוד ענן ב-2012, וכלה בצוק איתן ב-2014. ישראל חייבת ללכת עד הסוף. כעת הגיעה העת לייצר לחץ חזק יותר ודרמטי יותר על הרצועה – הרחמים במקרה הזה ממש לא משרתים אותנו.

בעזה יש להקים ממשל אחר, בלי דיבורים אלא במעשים, בתיאום עם המצרים ומדינות אחרות באזור. המהלך הראשון חייב להיות אגרסיבי, שתכליתו חיסול כל תשתיות הלחימה בתוך הרצועה וגירוש כלל הפלגים החמושים, כנופיות הרחוב שמנהלות למעשה את חיינו.

מהלך כזה לא יהיה פשוט אבל הוא מתחייב – אף אחד לא יעשה זאת עבורנו. בשלב השני יש לכונן מערכת שלטונית אחרת ברצועה. אל תדאגו, זה לא יקרה כל כך מהר – ממשלת ישראל זוכרת את לבנון מודל 1982, ונרתעת מהתערבות, אבל עזה היא לא לבנון. זו לא מדינה, זו אוטונומיה.

המודל שצריך לקחת ממנו דוגמה במקרה זה הוא צ'צ'ניה, שבשנות ה-90 הסבה לרוסים בעיות אין ספור, עד שהגיע אחד בשם פוטין, פעל מול ההתנגדות הצ'צ'נית באגרסיביות טוטאלית, ולאחר שסיים את המהלך הצבאי כונן שם שלטון אחר שמנהל את המקום באופן יעיל, הן עבור התושבים והן עבור הסביבה.

עשן עולה מדרום רצועת עזה לאחר תקיפה של מטוסי חייל האוויר על ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה

אי כלכלי? אל תפלו לאשליות

נכון, זהו שכיר חרב מוסלמי שנקנה בכסף, אבל הוא עשה את העבודה, ובינתיים, כבר יותר מ-15 שנים התוצאות ניכרות.

עזה היא בעיה גם לישראל גם למצרים וגם לפלשתינים עצמם. חמאס לא יכול להישאר שם, זו לא אופציה יותר. המשך המצב הקיים רק יביא עלינו סיבוב, ועוד סיבוב וחוזר חלילה. אין בכלל דילמות – זה המצב מאז 2006 עת הארגון השתלט על הרצועה, ואין שום סיבה שזה ישתנה, אלא אם נחליט להסיר את הכפפות וללכת עד הסוף. 

אולם המגמה הנראית כרגע היא דווקא הפוכה – כוחות באזור מנסים להרגיע, ולהוביל להודנא, אולי גם להקמת אי כלכלי שיאפשר עצמאות לעזה. זה "ייתן שקט" לדבריהם.

חברים, אל נא תפלו לאשליות, לעיתים הדרך לפתור בעיות אם לא עוזר הכוח אז נדרש להפעיל יותר כוח – המקרה העזתי הוא בדיוק מהסוג הזה. את חבורת הפושעים ברצועה יש : לחסל או להכניע או לגרש. כל פתרון אחר הוא בבחינת שלג דאשתקד.