כבר שנים שהאיחוד האירופי מממן פעילות הפוגעת באינטרסים של ישראל ומעמידה בספק את זכותה להתקיים. הפרדוקס הקיים, לכאורה, בין מחויבותו של האיחוד האירופי לקיומה, לביטחונה ולרווחתה של ישראל לבין מדיניותו בפועל, הכוללת מימון ביד נדיבה למתנגדים הארסיים ביותר לקיומה של ישראל, מחוץ לישראל ובישראל עצמה - נוצר למעשה בגלל מדיניות פשרנית ופייסנית של ממשלות ישראל בעבר. הממשלות הללו עצמו עין מול הפעילות החתרנית הידועה והנראית של האיחוד, החותרת תחת יסוד קיומה של מדינת ישראל.
אותן ממשלות ביקשו לקשור, ממניעים מובנים, את כלכלתה של ישראל בכלכלת אירופה. לישראל יש הרבה מה להציע בתחומים רבים, ולאירופאים יש כסף רב. הקרבה הגיאוגרפית הופכת את אירופה לשותפה המסחרית העיקרית של ישראל. ישראל נהנית עדיין מגישה לתוכניות ענק שונות של האיחוד, אך לקשר הזה, שתרם את חלקו להפיכתה של ישראל לכלכלה יציבה ומובילה, היה מחיר כבד: האירופאים התנו את שיתוף הפעולה הזה בהתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל ובהענקת תפקיד משמעותי לעצמם בקידומו של "תהליך שלום" בין ישראל והפלשתינים. בדיעבד, התפקיד הזה נועד מלכתחילה להיות הגנה על האינטרסים של הפלשתינים, על חשבון האינטרסים של ישראל.
לא היה מדובר אך ורק בסיוע בלתי מוגבל ובלתי מותנה לפלשתינים במאבקם ל"שחרור" יהודה, שומרון ועזה מ"הכיבוש הישראלי"; כבר זמן רב שהאיחוד האירופי פעיל בכמה תחומים, שהם בבחינת פגיעה ישירה באינטרסים של ישראל והתערבות גסה בענייניה הפנימיים. ראשית, מימון הסתה אנטי־ישראלית ואנטישמית - כזו שבוצעה במשך שנים בידי גורמים של הרשות הפלשתינית, שמומנו זמן רב ללא ביקורת על ידי האיחוד האירופי; או כזו המתבצעת עד היום במערכות החינוך של אונר"א, שהאיחוד האירופי וחברותיו הפכו לאחרונה למממניה הראשיים.
שנית, כפי שמראה הדו"ח החדש של המשרד לעניינים אסטרטגיים, וכפי שהראו בעבר דו"חות של גופים רציניים כ־NGO Monitor, האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מעורבים במימון ארגוני דה־לגיטימציה הפועלים לחסל את מדינת ישראל בדרכים שונות. כחלק ממערכת הדה־לגיטימציה, מעודד האיחוד האירופי מימון של גופים המעוניינים לבטל את אופייה היהודי של מדינת ישראל ולהפוך אותה מ"מדינת אפרטהייד" למדינת כל אזרחיה. אין מדובר בשינוי מצבם של "השטחים הכבושים", אלא בשינוי מהותי של ישראל. שלישית, מדובר במאמצים להשפיע על המצב הפוליטי הפנים־ישראלי באמצעות עידוד גופים וארגונים, המתנגדים למדיניות הממשלה הנוכחית.
למנגנון המימון האירופי יש זרועות רבות: מימון ישיר ומימון עקיף באמצעות ארגונים אירופיים המקבלים תמיכה כספית; ממשלות המדינות החברות באיחוד האירופי; ומוסדות או קרנות הנהנים ממימון של ממשלות אלו; ארגונים וקרנות פרטיים; מרכזי תרבות, קרנות קולנוע, והיריעה עוד רחבה. הסכומים המופיעים בדו"ח של המשרד לעניינים אסטרטגיים הם קצה הקרחון של המעורבות האירופית במימון המערכה להשחרת פניה של ישראל, ובכפיית מציאות שאינה עולה בקנה אחד עם זהותה היהודית.
ועדיין, כל זה לא היה קורה לולא ממשלות ישראל לדורותיהן היו נותנות לתופעה הזו להתפתח ולהתעצם. יש לקוות שדבריו התקיפים של השר ארדן יתורגמו למדיניות מעשית מול האיחוד האירופי. ישראל אינה קולוניה אירופית ואינה מעוניינת להיות חלק מהאיחוד האירופי - לבטח לא במצבו הנוכחי. אם האיחוד מעוניין בקשרים טובים עם ישראל, ויש לכך הרבה סיבות ומניעים, עליו לחדול באחת מפעילויותיו החתרניות וממאמציו לכפות על ישראל הסדרים ופתרונות שאינם לרוחה או לטובתה. על ישראל לדרוש זאת ולמנוע זאת, בהיותה מדינה ריבונית.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
