את סיכוייה של ריאל מדריד לזכות בליגת האלופות, שוב, קל לנתח. בערך אותה קבוצה זכתה בתואר בשנה שעברה, קבוצה דומה מאוד לנוכחית עשתה זאת לפני שנתיים, קבוצה עם שינויים מועטים לעומת זאת של היום הניפה את הגביע לפני ארבע שנים, כך שברור לכולם שלחבורה של זינדין זידאן יש הכלים לעשות זאת גם בשבת בקייב. יש ראיות, זה מוכח.
ליברפול, לעומת זאת, היא מקרה מורכב יותר. המדד שלה הוא הקבוצה האחרונה שהביאה את הגביע למרסיסייד, זו שזכתה בליגת האלופות ב־2005 עם שחקנים שונים, מנג'ר אחר, שפגשה יריבות אחרות ועשתה מסלול אחר לגמרי. בין החבורה של "נס איסטנבול" לזו של יורגן קלופ אין אפילו קו משיק אחד. מדובר בשתי קבוצות שונות בתכלית, ולכן אפשר רק להשתעשע במחשבות על משמעות ההבדלים.
"אני חושב שהקבוצה הנוכחית טובה משל 2005", אמר רפא בניטס, המנג'ר באותה זכייה היסטורית, "מה גם שהתקציב שלהם גדול בהרבה משלנו". מייקל אואן (שבתחילת אותה עונה עזב לריאל מדריד) הוסיף: "הקבוצה של היום מביסה את זו של 2005, ואפילו סטיבן ג'רארד יודע את זה". אז מי היתה טובה יותר, ומה זה אומר לגבי שבת? הנה ניסיון לענות.
סגל שחקנים. סטיב פינאן, ג'ימי טראורה, הארי קיואל ומילאן בארוש פתחו בהרכב בגמר ליגת האלופות ב־2005. כולם שחקנים חביבים, אבל קשה לראות איך מישהו מהם משתלב בהרכב של ליברפול הנוכחית.
בניטס עם הגביע. בליברפול מסוגלים לשחזר // צילום: אי-פי
אם יש עמדה אחת שבה לליברפול ההיא יתרון על זאת של היום, היא הקישור המרכזי. צ'אבי אלונסו וסטיבן ג'רארד עדיפים על ג'ורדן הנדרסון וג'ורג'יניו ואינלדום/אמרה ג'אן, ומבחינת רפא בניטס זו נקודה חשובה. "סטיבי נתן לנו ניסיון ואיכות שהיו קריטיים עבורנו", אמר הספרדי.
לגבי התקפה, אין פה ויכוח. מוחמד סלאח לבדו (32 שערים) כבש יותר מארבעת מלכי השערים של ליברפול ההיא ביחד: מילאן בארוש (9), לואיס גרסיה (8), ג'רארד (7) וג'ון ארנה ריסה (6). בעוד למחזור 2005 היה בעיקר את בארוש כאיום התקפי שיכול לייצר יש מאין, לקבוצה של קלופ יש את סלאח, סאנה ופירמינו.
רוח ליברפולית. שני שחקני בית הובילו את זו של 2005. ג'רארד וג'יימי קראגר, שניים שדם אדום זרם בעורקיהם. אחרי שהעלה את ליברפול לנוקאאוט עם הגול שהרעיד את אנפילד מול אולימפיאקוס ולפני שכבש את הגול שהחזיר את ליברפול לחיים בגמר מול מילאן, הדגים סטיבי ג'י את כוחו של סמל.
לפי ג'יבריל סיסה, נאום המחצית של הקפטן, בפיגור 3:0, היה הטריגר לקאמבק המפואר. ג'רארד דיבר על חיבור למועדון, שייכות, כבוד, והמסר עבר. בהרכב הנוכחי שחקן הבית המשמעותי היחיד הוא טרנט אלכסנדר ארנולד בן ה־19, שרחוק מלהיות מנהיג. את המשבצת הזאת הרוויח ג'ורדן הנדרסון אחרי שמונה שנים במועדון, אבל סטיבי ג'י הוא ממש לא.
מסלול. GAK האוסטרית היתה היריבה הראשונה של ליברפול ב־2005. זה קרה במוקדמות וכלל הפסד ביתי מביך ועלייה פסימית לשלב הבתים. שם, מול מונאקו, אולימפיאקוס ולה קורוניה הקבוצה של בניטס כבשה שישה שערים בלבד וגירדה את הכרטיס לשמינית.
בשלב הנוקאאוט אנפילד של אירופה נכנס לתמונה, ועם ניצחונות ביתיים על לברקוזן, יובנטוס וצ'לסי הגיעה ליברפול לגמר, שם קרה מה שקרה. העונה, הדרך נעה רק על ציר האופטימיות. 23 שערי זכות בבית המוקדם, הצגה מול פורטו, ניצחון על סיטי החזקה ואז הקרב המרתק מול רומא. הפעם ליברפול הגיעה בזכות. השאלה היא: האם זה באמת משנה?
לקבוצה של קלופ יש את סלאח, סאנה ופירמינו // צילום: אי-פי
היריבה בגמר. מילאן היתה אחת הקבוצות הטובות באירופה ב־2005. אלופת איטליה היוצאת ניצחה את ברצלונה בבתים, הדיחה את מנצ'סטר יונייטד ואינטר בנוקאאוט והחזיקה בקאקה, פירלו, סיידורף, שבצ'נקו, קרספו, מלדיני, נסטה, קאפו ועוד. "הם היו חזקים מאוד", משחזר בניטס. בערך כמו ריאל של היום, הם זכו באלופות שנתיים קודם ויזכו שנתיים אחר כך.
כשמביאים בחשבון את כל אלה, מגיעים למסקנה אחת ברורה: אם ליברפול היא הפונקציה היחידה כאן, היא זוכה בגביע בהליכה. הרי היא טובה יותר, מרשימה יותר והתקפית יותר מזו של 2005. אלא שיש עוד פונקציה, והיא זאת שקובעת את הסיכויים לאחרונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
