אונאי אמרי הוא האיש שנבחר לפתוח את עידן פוסט ארסן ונגר (אחרי 22 שנים) בארסנל. לאחר עזיבתו של המנג'ר הצרפתי שמות כמו מיקל ארטטה, פטריק ויירה ומסימיליאנו אלגרי הובילו את רשימת המועמדים, אך בסיום תהליך הגיוס הוחלט פה אחד על הספרדי בן ה־46, שמגיע אחרי טרבל מקומי בפ.ס.ז'.
"אני נרגש לפתוח את הפרק החדש בהיסטוריה של ארסנל", אמר אמרי באנגלית, מה שהעניק לו נקודת זכות ראשונה, "מצפה להעניק לאוהדים רגעים מיוחדים". דבר אחד שלא הצליח לחמוק מעיניהם הבוחנות של אותם אוהדים, הוא העובדה שארסנל הגדירה את אמרי כ"מאמן" ולא כ"מנג'ר". פרט משמעותי, שכן הדרישה ממנו תהיה לאמן את הקבוצה ולהוביל אותה להישגים, בעוד כל נושא הרכש יהיה בידיים אחרות.
מה שהתותחנים רוצים לקבל מהמנג'ר הספרדי, בטח באופן מיידי, זה את הסדר, הארגון והירידה לפרטים הקטנים שאפיינו את הקדנציות שלו בסביליה ובפ.ס.ז'. בשתיהן הוכיח אמרי כי הוא מסוגל להוביל את הקבוצות שלו לתארים תוך כדורגל התקפי ומהנה, שבלטו בו משמעת ודרישה גבוהה מהשחקנים. "הוא ווינר מוכח", אמר סטן קרונקי, מחזיק המניות הראשי, "בטוח שהוא האיש הנכון להוביל את הקבוצה להישגים".
אמרי בפריז. התקשה לנהל אגו של כוכבים // צילום: אי.אף.פי
לאמרי, שאימן גם את אלמריה, ולנסיה וספרטק מוסקבה, יש הרבה יתרונות שהובילו את ארסנל לבחור דווקא בו. "הוא מאמן ברמה הגבוהה ביותר והרזומה שלו מדבר בעד עצמו", החמיא אמש פפ גווארדיולה. ובאמת, הניסיון שלו ברמות הגבוהות הוא כנראה הסיבה המרכזית שבגללה הועדף על פני ארטטה בן ה־36, שהיה המועמד המוביל עד לאחרונה. כמו כן, שכנעו את ארסנל הישגיו במפעלי נוקאאוט וליגה, היכולת שלו לקדם שחקנים צעירים והעובדה שהסכים להגדרת התפקיד המצומצמת יחסית שהוצעה לו.
מנגד, הספרדי מביא איתו גם כמה חסרונות. אמרי, למשל, מעולם לא ניצח את פפ וז'וזה מוריניו, יריביו בעונה הבאה אותם פגש 15 פעמים (10 הפסדים, 5 תוצאות תיקו). עניין נוסף הוא הקושי שלו להתמודד עם שחקנים מלאי אגו, כפי שקרה בפ.ס.ז' עם ניימאר ואדינסון קבאני, למרות שספק אם יש בארסנל כוכבים ברמתם. גם הכישלון באלופות מופיע בטבלת המינוסים, אבל בינתיים ארסנל תשחק בליגה האירופית, שהיא הלחם והחמאה של אונאי אמרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
