מצב של מתח ביטחוני פוגע באופן מובהק ביכולת התנועתיות של הזרע הגברי, עם זאת מוקדם לדעת אם יש לכך השלכות על יכולת הפוריות הגברית - כך עולה ממחקר שנערך על אלפי דגימות זרע בבית החולים סורוקה.
המחקר השווה בין דגימות זרע שנלקחו בתקופת המבצעים הצבאיים עמוד ענן וצוק איתן שלוו בירי טילים ואזעקות, לעומת תקופות רגיעה ביטחונית. נמצא כי ב-37 אחוז מדגימות הזרע שנלקחו בזמן של מתח בטחוני נמדדה תנועה פרוגרסיבית נמוכה (מדד לתנועתיות הזרע), לעומת 30 אחוז מדגימות הזרע ברגיעה. באופן כללי הסיכוי של דגימת זרע שנלקחה בתקופת מתח ביטחוני לסבול מתנועתיות חלשה היה גבוה ב-47 אחוז.
במחקר נכללו דגימות זרע שנאספו בשנים 2009-2017 וכאמור הוא השווה בין 659 דגימות זרע שנלקחו בתקופת מבצע צוק איתן ומבצע עמוד ענן, או בחודשיים שאחריהם לעומת 10,536 דגימות שנלקחו בתקופות רגיעה. לא היה שוני בגיל ממוצע, עישון או BMI בין הנבדקים. הגיל הממוצע של הנבדקים עמד על 32, כאשר 44 אחוז מהם עישנו. דגימות הזרע שנבדקו לא נלקחו מסיבה של בעיית פוריות אצל הגבר.
החוקרים ציינו כי מתח נפשי ידוע כגורם שמשפיע לרעה על פוריות, אך אין מחקרים רבים על השפעת מתח נפשי על איכות הזרע. "אנחנו יודעים שלסטרס ממושך, כמו בתקופה מלחמה, יכולה להיות השפעה על איכות הזרע יותר מאשר ימים ספורים. הזרע הגברי משתנה עם הזמן ומושפע מהרבה גורמים סביבתיים אפילו מעונות השנה", אומר ד"ר אליהו לויטס, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בסורוקה ומנהל בנק הזרע.
"הסברה שלנו הייתה שגם גבר שלא נמצא בחזית, אלא רק בטווח האזעקות חווה סטרס לאורך היום. גילינו להפתעתנו שיש קשר בין המצב הביטחוני לספירות הזרע עצמן, שנמצאו פחות איכותיות. תנועת הזרע נחלשה בצורה משמעותית סטטיסטית. אנחנו יודעים שירידה בתנועת הזרע עשויה להתבטא גם בירידה ביכולת של הזרע להפרות את הביצית, אך לא בדקנו זאת במחקר. זה לא יכול להעיד כרגע על ירידה ביכולת הפוריות, וזה דורש מחקר נוסף".
למחקר היה שותף ד"ר יובל מיזרקלי, והוא הוצג בכנס השנתי של איל"ה - האיגוד הישראלי לרפואת פוריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו