ישראל מקדשת ועדים חזקים – פרשנות: ד"ר ירון ברוק, יו"ר מרכז איין ראנד בארה"ב, הגיע לישראל והשתתף אתמול (רביעי) בטקס השנתי להענקת "פרס אטלס" ליזמות, שהתקיים בתל אביב. בשיחה איתו הוא אומר: "למזלנו, רוב האנשים לא מאמינים במה שהם אומרים, כי אם הם היו באמת מאמינים בשוויון בתוצאה, ישראל, כמו ארה"ב ומדינות מערביות אחרות, היתה ענייה מרודה. בחיים האישיים שלנו אנחנו תחרותיים, הישגיים, רוצים להתקדם, רוצים חופש פעולה ומאמצים באהבה טכנולוגיה וחדשנות".
ישראל במקום ה-21 ב"מדד התחרותיות העולמי"
אלא שמהשפה החוצה, רבים כמו אל גור בארה"ב מתגוררים בטירה עצומה הצורכת חשמל בכמות שהיתה מספקת כפר קטן ובה בעת מטיפים על הצורך בצמצום צריכת אנרגיה מזהמת. מיליארדרים בעולם מרצים על הצורך בפתיחת הקופה הציבורית לטובת קהלים שונים, אך הם עצמם עסוקים בתרגילי מס כדי לשלם פחות לאותה קופה ציבורית.
מדינת ישראל מצטיינת בעולם במחקר, בחדשנות, בכוח אדם איכותי, אך מנגד היא חונקת את האפשרות שאותו כוח אדם ייזום עסקים. ישראל מקדשת ועדים חזקים שמונעים תחרות ולכן גם מגבילים את השוק. בשם החופש האקדמי במשך עשרות שנים נמנע מצעירים ללמוד בארץ, למעט מספר מצומצם של מקומות למצטיינים.
התגובה היתה בריחה של כוח אדם צעיר ומוכשר, שרצה להגשים עצמו אך לא ניתנה לו ההזדמנות בארץ. זה נכון גם בתחום העסקי. מכון IMD מצטרף לבנק העולמי שכותב מדי שנה את אותם דברים - ישראל חונקת את שוק הדיור בביורוקרטיה עצומה. בשל כך מדי פעם צצות תוכניות שבאות לתת מענה למצב הביורוקרטי, כאילו הוא נתון שאי אפשר להתמודד איתו. במקום עוד תוכניות, כך אומרים לנו מפורשות, יש לבטל רגולציה ולהביא אותנו למקום הראוי בין המדינות המפותחות והמשגשגות בעולם - הן הרבה יותר חופשיות.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
