חשיפת היכולות של ה"אדיר" היא מסר לטהרן ולדמשק

סביר ששומעיו של מפקד חיל האוויר, האלוף עמיקם נורקין, נותרו אתמול ירוקים מקנאה. אין חיל אוויר שלא היה רוצה להחזיק בשורותיו את המטוס המתקדם בעולם, וגם מי שמחזיק בו היה מת להפעיל אותו לצרכים מבצעיים. נורקין אמר אתמול לעמיתיו שיש לו גם וגם - גם את ה־F-35, וגם את הניסיון המבצעי הראשון שלו בעולם.

ציניקנים היו בוודאי שואלים כמה כסף שילמה היצרנית, חברת לוקהיד מרטין, כדי שהדברים ייאמרו בפורום שבו הם נאמרו (לרבות מדינות שמפעילות את המטוס, וכאלה שבחרו שלא להצטרף לפרויקט). ה־F-35 היא תוכנית הנשק השאפתנית בהיסטוריה, שחוותה לא מעט תקלות ועיכובים וזקוקה להישגים כמו אוויר לנשימה - ואין כמו תקיפות של חיל האוויר הישראלי, עם בונוס של נוכחות מצולמת ובלתי נראית מעל ביירות, כדי לחזק את הביטחון שלה בעצמה ושל לקוחותיה בה.

ציניקנים גדולים עוד יותר היו טוענים שמדובר במהלך מתוחכם, שהוא חלק מהדרישה של מערכת הביטחון לתוספת של מיליארדי שקלים לתקציבה. זה לא סוד שחיל האוויר מעוניין בעוד טייסת "אדיר", שתגדיל את סד"כ החמקנים מ־50 ל־75 מטוסים, ואף שהמטוסים החדישים ממומנים מכספי הסיוע האמריקני - תוספת שקלית תאפשר יתר גמישות למערכת בהחלטות על רכש פלטפורמות עיקריות.

לישראל כלים "משני מציאות"

התשובה, כך נראה, קונספירטיבית הרבה פחות. לנורקין היו שני יעדים בדבריו. הראשון, לחלוק עם הקולגות שלו את הישגי חיל האוויר. אחרי שנתן סקירה אסטרטגית, הוא עבר לדבר על התפתחות החיל מ־48' ועד היום, והרחיב על השימוש שעושה חיל האוויר בכלי הנשק החדיש ביותר שלו. זאת היתה סקירה מקצועית לאנשי מקצוע, שגם אם היה בה אלמנט של "שופוני", הוא לא בלתי סביר בחוג המצומצם של מפקדי חילות אוויר מהעולם. בכל זאת, היו שם, בין השאר, מפקדי חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, הודו וברזיל - שחיל האוויר הישראלי עומד איתם בשורה אחת (ולמעשה, מעל רובם).

היעד השני, ובעצם העיקרי, היה הציר הרדיקלי שבין טהרן, דמשק וביירות. הוא נועד לא רק להבהיר שיש לישראל נשק שאין לשום יריב שלה יכולת להתמודד איתו, משום שהיא לא רואה אותו, אלא שיש לה כלים "משני מציאות" שיאפשרו לה להתמודד בהצלחה עם כל מהלך תוקפני נגדה.

ישראל אמנם נהנתה מיתרון איכותי כזה גם עד כה, שאפשר לה מרחב תמרון מלא. החריג של הפלת מטוס ה־F-16 בפברואר האחרון נבע מתקלה, שלא מעידה על דבר - בוודאי לא על פגיעה בדומיננטיות המוחלטת של חיל האוויר במרחב, שבאה לידי ביטוי במאות פעולות בשנים האחרונות. אבל עכשיו, עם ה־F-35 בשורותיו, יש לחיל האוויר ממד אחר שהשפעותיו עתידות להדהד היטב באזור (וגם מעבר לו, למשל במוסקבה, שסביר שגם היא בוחנת בעניין את יכולת המערכות שלה להתמודד עם השחקן החדש בזירה).

בשולי הדברים, אי אפשר להתעלם מהפער המטריד בין חיל האוויר לצבא היבשה. הצבא שנורקין הציג אתמול הוא חדיש, מתקדם ופורץ דרך עולמי, ויחד עם המודיעין האיכותי מציב את ישראל שנות אור לפני אויביה. אבל המערכה הבאה, בכל אחת מהזירות, תצריך להטיל לזירה גם את צבא היבשה, ושם, למרבה הצער, היתרון של ישראל קטן בהרבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו