"משעמם לי", אומרת נורה (מארי לונברגר), עקרת בית שוויצרית, לבעלה ברגע לאה ומיואש של כנות. "אין בעיה, מותק, אעשה לך עוד ילד וזה ייתן לך שפע של תעסוקה", הוא עונה.
השנה היא 1971, ולמרות שהעולם מסביב מתמלא בהיפים, באהבה חופשית ובתנועות לשחרור האישה, בשוויץ עדיין אין זכות הצבעה לנשים. כן, כן. מה ששמעתם. יותר מכך, בכפר הקטן והמנומנם שבו נורה ובעלה מתגוררים יחד עם שני ילדיהם המצב אפילו קיצוני יותר, והנשים גם בקושי מורשות לצאת לעבוד. אבל כל זה יתחיל להשתנות כאשר נורה תחווה רגע של הארה ותוביל את נשות הכפר למאבק היסטורי ומחמם לב לשדרוג מעמדן.
אלה הם קווי המתאר של "עושות סדר", דרמה־קומית בעלת כוונות טובות שבויימה בידי פטרה וולפה. זהו סרט קטן ולא מתוחכם במיוחד שמכיל את כל רגעי המשבר וההתעלות המתבקשים בדרכו אל הסוף השמח ומעורר ההשראה. עם זאת, דמויותיו הסימפטיות וערכו החינוכי הופכים את הצפייה בו לחוויה חביבה ולא מזיקה.
בתחילה נורה ניצבת במערכה לבדה. אך לאחר שבעלה יוצא למילואים והיא אוזרת את האומץ הדרוש כדי להביע את מורת רוחה בפומבי, נורה מתחילה לצבור תומכות. תחילה מצטרפות אליה ורוני, אלמנה חובבת סיגרים שלא דופקת חשבון לאף אחד, וגרציאלה, גרושה איטלקייה שעברה לכפר כדי לפתוח פרק חדש בחייה. אך עד מהרה עוד ועוד נשים מחליטות לעמוד על שלהן מול הגברים.
כמו שניתן לצפות, העניינים אינם הולכים חלק. דעותיה הפרובוקטיביות של נורה הופכים אותה למאוד לא פופולרית בכפר, וגם ילדיה סובלים בבית הספר כתוצאה מכך. בנוסף, גם הבעל, שחוזר מתישהו מהמילואים ונחרד לגלות מה התרחש בהיעדרו, עושה לה חיים קשים ואף מאיים בגירושים. אך נורה מסרבת לסגת, ויחד עם יתר נשות הכפר היא מכריזה על שביתת נשים כללית עד ליום ההצבעה.
כאמור, מבחינה קולנועית, "עושות סדר" אינו מהפכני בשום צורה, אך קשה לבוא אליו בטענות. רעיונותיו הפמיניסטיים מועברים בישירות אפקטיבית, וההומור שלו אולי צפוי, אבל גם חינני, כאשר חלק ניכר מהקרדיט צריך ללכת למארי לונברגר, שמיטיבה לעצב דמות ביישנית אך החלטית בתפקיד הראשי. לעיתים המסר חשוב מהאמצעים.
ציון: 6
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו