הזירה הלשונית: מילות הגבבה של נטע ברזילי

בראשית השבוע שטפה את המדינה סערת "כפרה עליך", הסמל הלשוני של ניצחונה של נטע ברזילי באירוויזיון. כלי התקשורת הוצפו בדיונים במקור הביטוי. באתר הזירה הלשונית נרשמו תוך יום אחד למעלה מ-3000 כניסות לערך 'כפרה' במדור סיפורי מילים. אז הבה ונעשה מעט סדר בעניין.

'כפרה', במלרע, היא מילה משנאית. היא שם הפעולה או המונח הכללי הנגזר מן הפועל המקראי לכפר, המופיע בתנ"ך למעלה מ-1000 פעמים ועניינו בניקיון, במירוק וטיהור פיזי, ומכאן במירוק וטיהור עוונות. במשנה מופיעה 'כפרה' בהקשרים שונים. בדיון בפרשת עכן במסכת סנהדרין נאמר על מי שאינו יכול להתוודות "אם אינו יודע להתוודות אומרים לו, אמור: 'תהא מיתתי כפרה על כל עוונותיי'". בתלמוד השימוש במונח נרחב. 

בשפות היהודים בארצות ערב נעשה שימוש רב במשפטים בנוסחים שונים, שהמכנה במשותף להם הוא הכרזה של אדם "אני אהיה כפרתך", אני מוכן לכפר על עוונותיך, בדרך כלל כגילוי אהבה של אם לבנה, של ידידים קרובים וכדומה. במילון למרוקאית-יהודית של מרכוס חנונה מופיעה תחת הערך כְּפָּארָא שמשמעותה 'תחליף לניקוי חטאים' כמה ביטויים: תָא יְתְכְּפְּפְּר עְלִיה: היא עושה כפרות עליו, אומרת לו שתהיה כפרתו; כְּפָּארָא עְלִיכּ, יִמְשִׁי כְּפָּארָא עְלִיכּ (שיילך, כלומר ימות או ייעלם ככפרה עליך) וגם 'יְ'תְכּוּן כְּפָּארָא פְחָאל דְ-דְזָ'אזָ'א דִי כְּפוּר: שתהיה כפרה כמו התרנגול של יום כיפור, וכאן מדובר בקללה.

 • מה זה "כפרה עליכם"?
 • וונדר וומן גרסת המציאות
 • המוזיקה של נטע שלא הכרתם

לילי שור ממרכז מורשת יהודי ברזל מוסיפה שגם יהדות עירק השתמשה בביטוי דומה: "אַסיר כָפארה עליכ", אהיה כפרתך. הופעת הביטוי בכמה שפות יהודיות-ערביות אינה מקרית. ברקע עומד ביטוי מן התרבות הערבית: אָנָא פִדָאכּ, אהיה פדיונך, כלומר, אני מוכן להקריב את עצמי למענך. הוא נקשר לחג הקורבן, ששמו המלא יום הגשת הקורבנות והפדיון, וברקעו עומד סיפור העקידה, שבה נפדה יצחק על ידי האיל, בפרשנותו המוסלמית. במילון לערבית מדוברת של יוחנן אליחי מופיע הערך פִדָא או פִדָאא במשמעות פדות או כופר, והוא משמש בעיקר בביטוי פִדָאכּ. אליחי מתרגם: כפרה עליך, ומסביר: אם דבר מה נשבר או הלך לאיבוד, מילא, העיקר שאתה בריא. לצד הערבית, כפי שכותב לנו גולש אלמוני, יש שימוש קרוב לביטוי גם בעדות אשכנז, והוא הנוהג לומר על הורים בשנת האבל "הריני כפרת משכבו", כלומר, אני לוקח על עצמי את חטאיו.

ההסבר של אליחי מוביל לשימוש נוסף ב'כפרה' בעיקר ביידיש ובלדינו במשמעות חפץ חסר ערך. ביידיש המילה נאמרת 'כפוירה', במלעיל, ובלדינו כפרה במלעיל. השימוש במילה נקשר לנוהג להשתמש בתרנגול כקורבן חלופי לקורבנות הכפרה של תקופת המקדש, כאשר התרנגול נתפס כיצור חסר ערך. בלדינו אומרים על צלחת שנשברה "כפרה לעוונות". קללה ביידיש אומרת "איין שֵיינה רֵיינעֶ כָפוּרֶה", ובתרגום חופשי: לך לעזאזל.

כך מתחבר השימוש היידישאי לקללה המרוקאית, שכן תרנגול הכפרות היה מנהג חוצה גלויות. וכל אלה מתקשרים, איך לא, לריקוד התרנגולת של נטע ברזילי.

כור היתוך של כוונות בתרנגולת אחת. ברזילי // צילום: קוקו

רי. אאוץ'. הה. הממ. לא

ברזילי זכתה בצדק בתהילה, גם בעקבות אישיותה הייחודית, ובכך שפרצה את תקרת הזכוכית של נשים שאינן עונות לאידיאל הקושר בין יופי לרזון. תרמו לכך גם מילות השיר. על התוכן הפמיניסטי הלוחמני כבר נכתב רבות, אבל על עניין אחר נכתב פחות, והוא השימוש בחטיבת מילים חוצה שונית שאפשר לקרוא לה מילות המהום, שמחה, חיקוי. זלי גורביץ' קורא להן "מילות גבבה", ואין לזלזל בהן. אז מה היה לנו ב-"TOY"?

Ree, ouch, he, hm, la. אאוץ' היא קריאה המעידה על החמצה או כאב פתאומי. הממ היא מילת המהום ותיקה.

Drum pam pa ooh, drum pam pa ooh. חיקוי של קולות תופים, מזכיר את המילה האינטרנטית סטיגידיש, המלווה אמירה דרמטית.

Hey! Hey! Hey! Hey!  הֵיי היא מילת קריאה, הפניית תשומת לב חוצה תרבויות. היא גם מקור ברכת הפגישה הגלובלית הַיי.

bucka-mhm-buck-buck-buck-mhm. הקטע שהפך בלי כוונה מראש לסמל הסגנון החדש: חיקוי קולות התרנגולת, מלווה בתנועה מתאימה.

MadaBaka Beat. התרגום ברשת לעברית: בְּ-אִמָּא-בְּוקָא קֶצֶב.

Kulului kululuu. Kulului kululuu. יללות השמחה שזכו לשם העברי הנאה צהלולים.

Ah ah, ah ah. קריאה שאינה צריכה פרשנות מיוחדת. מזכיר את שירו של אריק איינשטיין "אח זאת מילת מפתח". 

bling-bling. ביטוי משפת ההיפ-הופ המתייחס לקישוטים וחפצי זהב לצורכי שופוני. נקשר גם למילה 'סטֵיפה', שמקורה בלדינו ומתייחסת לחבילת השטרות התפוחה בכיסו של הערס.

קישוטים וחפצי זהב לצורכי שופוני. נטע והבלינג בלינג // צילום: יוסי זליגר

איך אומרים נעמי

בניצוחו של פרופ' אביגדור שנאן נמשך מפעל הספרים האלבומיים המעניקים פרשנות חדשה, בעלת חזות מרהיבה, לספרי מקורות מכוננים. אחרי מגילת איכה ומסכת אבות יצאה בימים אלה לאור ספר מהדורה של מגילת רות. וכמו בכל עניין, גם כאן מלא הספר תובנות לשוניות.

השפה של מגילת רות היא שפה מעורבת. יש בה גילויים של עברית מקראית מוקדמת, ביטויים כמו "פלוני אלמוני" או "כה יעשה ה' וכה יוסיף" המוכרים רק מספר שמואל, לצד ביטויים מאוחרים כמו 'נשא אשה' בניגוד לצורה הקדומה 'לקח אשה', וכן השפעה ארמית כמו בניב 'שלף נעל', שהוא המימוש הארמי של הביטוי העברי 'חלץ נעל'. זו אם כן שפה מאוחרת שיש בה יסודות של חיקוי לשפה מוקדמת. הדעה המקובלת היא שהמגילה נכתבה בימי עזרא ונחמיה.

במגילת רות מעט משחקי מילים. "מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואני נוכרייה"; "ישלם ה' פועלך ותהי משכורתך שלמה", "ומצאתם מנוחה אישה בית אישהּ", ועוד.

הפסוק הפותח את מגילת רות, "ויהי בימי שפוט השופטים", ניתן להבנה בשני אופנים. האחד, הפשוט: הימים שבהם השופטים (המנהיגים המדיניים והצבאיים) שפטו והנהיגו. חז"ל קראו את הפסוק אחרת: הימים שבהם השופטים עצמם עמדו למשפט על ידי הדור, ונאמר להם "טול קורה מבין עיניך". במדרש רות רבה נכתב: אוי לדור ששפטו את שופטיהם, אוי לדור ששופטיהם צריכין להישפט".

את השם נעמי, הנחשב אחד השמות האהובים והנפוצים בקהילות ישראל וגם בין שאינם יהודים, הוגים בתפוצות שונות בדרכים שונות. אשכנזים ותימנים: No’omi. בני עדות המזרח: Na’omi. בתרגום הלטיני נכתב: Neomi. נעמי היה בין השמות הנפוצים בישראל לבנות עם קום המדינה, קרנו ירדה אבל השם חזר לככב מאז שנת 2008.

השמות מחלון וכליון מרמזים על מחלה וקץ, ובמדרש נכתב: מחלון – שנמחו מן העולם, כליון – שכלו מן העולם. עם זאת במקור השמות אינם בהכרח מורבידיים. מחלון וכן שמות נוספים בתנ"ך כמו מחלי ומחלה נקשרים ל'חלי' שפירושו תכשיט; כיליון יכול להיקשר למכלול ולשלמות.

'רות' נבחרה כקוד לסיום שיחה בקשר ("רות, עבור"), בעקבות השם המקביל בקשר הבריטי: roger, המייצג את המילה received, קיבלתי.

הכינוי 'בעל' לגבר נשוי מקובל בתנ"ך במקומות שונים, וכך הוא משמש היום, אבל גם שנוי במחלוקת כיוון שהוא מגדיר את האשה כרכוש הבעל. במגילת רות השימוש הוא שונה: "ומצאן אישה בית אישהּ [האיש שלה]". הבעל הוא 'איש', דרך שוויונית המקובלת גם היום. הספר מביא מכתב של בן גוריון המבקש משר האוצר להחליף את 'בעלי' ב'אישי', ומצטט בעניין את ספר הושע. גם חז"ל לא חיבבו את 'בעל' והעדיפו את 'בן זוג'.

'מעיים' בתנ"ך משמשים ככינוי לאיברים שונים. נעמי אומרת "העוד לי בנים במעיי", כלומר, המעיים הם כינוי לרחם. כך גם בבראשית "ושני לאומים ממעייך ייפרדו". בדברי האל לאברהם בבראשית המעיים הם איבר ההולדה הגברי: "אשר יצא ממעיך הוא יירשך". המעיים הם גם מקום הרגש, כמו בספר ירמיהו: "המו מעיי לו, רחם ארחמנו".

השם 'בעז', בעלה השני של רות שהיה איכר, נטבע בפי הפועלים בימי העלייה השנייה בכינוי 'הבועזים', איכרים או פרדסנים אמידים שהעסיקו פועלים שכירים. מכאן נגזר גם התואר 'מתבעז' שיוחס לפועל המבקש להיות משגיח. אחד העם התוודה במכתב לקלוזנר שהוא זה שהציע את השם בועז שהפך לשם גנאי, והוא מצטער על כך, שכן בועז המקראי אינו דמות שלילית. 

המילה 'משכורת' מופיעה התנ"ך 4 פעמים, שלושה בספר בראשית הפרשת יעקב ולבן, ופעם במגילת רות: "ותהי משכורתך שלמה מעם ה'". בעוד בבראשית הכוונה לשכר כספי, במגילת רות הכוונה לתגמול על הבחירה באלוהים.

המילה 'מטפחת' מופיעה בתנ"ך פעמיים, שבישעיהו ובמגילת רות: "הבי המטפחת אשר עלייך ואחזי בה". השם נגזר מן השורש טפ"ח הקשור בטיפוח וטיפול. עם הזמן התרחב מאוד השימוש במטפחות ובמקורות מוצגים שסוגי מטפחות שונים: מטפחות ידיים, מטפחות ספרים, מטפחות הספג לניגוב ועוד. בן יהודה מצא שם נפרד למטפחת לקינוח האף – ממחטה.

במגילת רות מתקיים טקס חליצת הנעל: "ויאמר הגואל לבעז: קנה לך, וישלוף נעלו". אלא שבעוד בטקס ביטול הייבום החליצה היא מהלך של השפלה, כאן חליצת הנעל היא מהלך משפטי סמלי המאשר את הקניין והעברת הזכויות.

מבטלת ביום ומאשרת קניין // צילום: ThinkStock

סופרים ואמנים בסלון

חודש יוני הוא חודש הספר וחודש הקריאה. במסגרתו הוכרז השנה על פרויקט מיוחד: "חודש הקריאה, אצלך בבית". הפרויקט מציע שמונים סופרים ואמנים (כותב שורות אלה ביניהם), שאפשר להציע מועמדות להזמנתם לסלון הבית לפגישה ושיחה במהלך חודש יוני. מוזמנים להיכנס לאתר ולהזמין.

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו