חקלאות נתפסת בעיני רבים כתחום מיושן וכמקצוע לא פופולרי, בעיקר בקרב בני הנוער; אבל התיכוניסטים מכפר הנוער החקלאי "בן שמן" מחוברים לאדמה ממש כמו פעם, ובעזרת הטכנולוגיה של ימינו הם בדרך להיות אלו שיפתרו את בעיות המחסור במזון, שצפוי לגדול בעתיד.
בכפר הנוער פיתחו בשנות ה- 50 שני זנים מיוחדים של כרוב בשם "רינה" ו"גילה", התלמידות היו שותלות אותו עמוק באדמה ויוצאות לעבד אותה. מאז המשק החקלאי שם התקדם- היום מילת המפתח היא "הידרופוניקה", התלמידים מגדלים עלים ירוקים כמו חסה, בצל ירוק, נענע ופטרוזיליה על מים, מצע מנותק מקרקע. "זה מהווה חיסכון אדיר במים, פי 8 יותר תוצרת לשטח נתון, ומשך הגידול קצר יותר מאשר בגידול המסורתי" מסביר אבי שרר, מנהל המשק החקלאי בכפר הנוער בן שמן "התלמידים לומדים את שיטת הגידול הייחודית הזו, שהיא המילה האחרונה בחקלאות".
עמית חורי (16) תלמיד כיתה י' בבן שמן "במים יש כל מיני חומרי הזנה שמאפשרים לצמחים ולעלים הירוקים לגדול בצורה טובה יותר כמו תוספות ברזל. הכל ממוחשב- אנחנו שולטים בטמפרטורות וברמת החמצן של המים והחממות באמצעות מחשבים. חקלאות זה לא תחום מיושן? "אני לא מסכים. כי בלי החקלאות לא יהיה מה לאכול. זה העתיד שלנו. את זה שאוכל יכול לגדול על מים גיליתי פה, יש לזה פן טכנולוגי מעניין- בעיני זה הרבה יותר טעים מפרי שגדל באדמה- חלק ממה שאנחנו מגדלים- הולך לחדר האוכל של כפר הנוער- כלומר אני והחברים אוכלים את זה בצהריים, חלק מהיבול נמכר לשווקים. אני עירוני אך בהחלט רואה את עצמי ממשיך לעסוק בחקלאות".
תותים על הקיר ב"מוסינזון"
את התותים והרוזמרין שמגדלים בכפר הנוער מוסינזון בהוד השרון משקה התלמיד מיכאל גנקין (18) על ידי לחיצת כפתור באפליקציה. ואם תהיתם איפה התותים גדלים - זה נעשה על הקירות והגגות של בית הספר. התחום הזה נקרא אגרואקולוגיה עירונית - תחום חדשני העוסק בגידול פירות וירקות על קירות, גגות ושטחים ציבוריים. "בגלל שאין בעיר מספקים שטחים לגידול אנחנו לומדים כיצד לנצל שטחים 'מתים' לצורך חקלאות והופכים קירות אפורים לירוקים". מספר גנקין "אנחנו עושים שימוש במתקני גידול אנכיים, יוצרים בהם את הקרקע ושותלים בהם תותים, פירות וירקות אחרים, צמחי תבלין ואפילו פרחים".
אבל איך מצליחים להשקות את הגג? "ההשקיה מתבצעת באמצעות האפליקציה דרך הסמארטפון, מערכת הטפטפות ממוחשבת, אני מתכנן את השעות שבהם אני רוצה להשקות את הגידולים ומפעיל את זה על ידי לחיצת כפתור. זה חוסך צורך להגיע לשטח כדי להשקות פיזית. לצד זה עושים בשטח ניסויים ולא לומדים הכל בכיתה הסגורה". איך הטעם? "המורים והתלמידים משתגעים מהטעם של התותים, הכל אצלנו הרבה יותר טעים וטרי. אנחנו מגדלים גם מלפפונים ועגבניות ויש משהו בכך שהאוכל גדל קרוב לצלחת".
כ- 8,000 תלמידים בכיתות י'-יב' במערכת החינוך לומדים במסלול של 5 יחידות לימוד במדעי החקלאות ובנוסף, עורכים ניסויים במטרה למצוא פתרונות לאתגרי החקלאות במאה ה-21, כגון: הארכת חיי מדף של מזון, שיטות גידול לחיסכון בקרקע ומים, שימור צמחים ובעלי חיים. לצדם, עשרות אלפי תלמידים נוספים לוקחים חלק במשקים החקלאיים. "משרד החינוך משקיע משאבים בפיתוח משקים חקלאיים מבוססי טכנולוגיה" אומרת אילנה נולמן, מנהלת המניהל לחינוך התיישבותי-ופנימייתי "המשקים החקלאיים מכשירים את התלמידים להיות אנשי מדע וטכנולוגיה- לצד ערכי עבודה".
