ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה קובעים לראשונה בישראל כי השמנה היא למעשה מחלה. בהחלטה זו מצטרפת ההסתדרות בישראל לארגוני בריאות בינלאומיים, כדוגמת ההסתדרות הרפואית האמריקאית, ארגון הבריאות העולמי והאגודה האירופית לחקר ההשמנה, אשר הגדירו את ההשמנה כמחלה, ואף כמגיפה. לפי ההסתדרות הרפואית, הכרזה זו מאפשרת לקבוע בצורה ברורה כי מדובר בחולים, הזקוקים לסיוע וייעוץ רפואי, ויכולה להקל על תופשעות של בושה בקרב שמנים.
השמנה היא גורם המוות ה-5 בעולם, והיא גורמת לשורה של מחלות כדוגמת: סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. הסיבות להשמנה הן מגוונות: גנטיות, מצבים אנדוקריניים וגורמים סביבתיים כמו לחץ, דיאטה ו"אורח חיים יושבני" –חוסר כמעט מוחלט בפעילות גופנית.
לפי ההערכות, כ-2.8 מיליון איש מתים בכל שנה מעודף משקל בעולם, ובישראל 4,086 איש מתים כתוצאה מהשמנה בכל שנה. מתוכם: 1,410 מתים ממחלות לב הנובעות מהשמנה, 532 מסוכרת 2 הנובעת מהשמנה, 546 מאי ספיקת לב, 446 משבץ, 347 מסרטן המעי הגס, ועוד.
שיעור הסיכון של אנשים עם השמנה לחלות בשורה של מחלות עולה באופן דרמטי. גם הסיכון למחלות סרטן עולה באופן משמעותי. הנתונים מראים כי עודף משקל משפיע על תוחלת החיים וכי לעומת סיכוי של 80% מהאנשים עם משקל תקין להגיע לגילאי 70, הרי ככול שה-BMI עולה, כך פוחת סיכוי זה. בקרב אנשים עם השמנה (BMI 35-40) רק ל-60% יש סיכוי להגיע לגיל 70, ורק 50% מאלה עם BMI 40-50 הם בעלי סיכוי לכך.
"אורח חיים יושבני" // אילוסטרציה: AP
לפי ההערכות, כמחצית מהאוכלוסייה באירופה תסבול ממחלת ההשמנה עד 2030. בחלק ממדינות אירופה הצפי הוא ל-89% האוכלוסייה עם משקל יתר. בישראל כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בעלת השמנה, ולמעלה מ12% מהילדים ובני הנוער - השכיחות הגבוהה ביותר מבין ארצות אירופה. ההשמנה בישראל עולה 7 מיליארד ששקל למערכת הבריאות מידי שנה.
שינוי אורח חיים בלבד אינו יעיל בשימור הפחתת משקל לאורך זמן. הנתונים מראים כי גם אלה שהצליחו להפחית ממשקלם באופן משמעותי, העלו את מרבית הפחתת המשקל ולעתים אף חזרו למשקל גבוה מזה שהתחילו לפני השינוי. הסיבה לכך היא שמדובר בהפרעה במנגנונים פיזיולוגיים-גנטיים המושפעים על ידי סביבת החיים המשמינה, ולא בהכרח בכשל התנהגותי. אצל החולים בהשמנה יש חוסר איזון במערכת בקרת השובע במוח. כתוצאה מכך, מגדיר הגוף בטעות משקל עודף כמשקל תקין. כל ניסיון של האדם להפחית ממשקלו ובכך להפחית את רקמת השומן בצורה משמעותית מוביל לכך שהגוף מפעיל מנגנונים שונים שגורמים לו להעלות חזרה את המשקל. חוסר איזון פיזיולוגי זה של מערכת השובע מושפע מגורמים שונים, גנטיים וסביבתיים, כדוגמת תכולת מזון לא בריאה, חוסר שינה ובריאות שינה לקויה, חוסר בפעילות גופנית, סטרס ונטילת תרופות המעלות במשקל.
ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה קוראות להקמת מערך לאומי לטיפול בהשמנה, אשר ינגיש את הטיפולים הרב מקצועיים המוכחים והקיימים; להקמת מרפאות לטיפול במחלת השמנה בבתי החולים ובקהילה; להנגשה של כל הטיפולים הרפואיים המוכחים באמצעות סל הבריאות לכל תושבי ישראל הזקוקים לכך.
פרופ׳ לאוניד אידלמן, יו״ר ההסתדרות הרפואית לישראל: ״יש לשנות תפיסה לגבי ההשמנה. המשמעות של ההכרזה על ההשמנה כמחלה היא שהסובלים ממנה לא צריכים להתבייש. זאת מחלה שלא חולפת לבד והסובלים ממנה זקוקים לסיוע מקצועי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו