1. ניצחון משם עד כאן. נדירים הרגעים בהם החיים מתרחשים כמו בתסריט מושלם, ממש כפי שפנטזנו מאז שנטע ברזילי והלופר נחתו באולפן "הכוכב הבא". זעקות השמחה שנשמעו בשעה 1:40 מחלונות הבתים בכל רחבי המדינה החזירו אותנו לילה אחד אל תקופות היסטוריות נשכחות עם ערוץ אחד ואחוזי רייטינג בלתי נתפסים, קפיצה המונית למזרקה בכיכר רבין, ואורגזמה לאומית שתצא מכל פרופורציה בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. תאמינו או לא, אבל הניצחון של נטע מהוד השרון באירוויזיון משרת פי מיליון את ההסברה הישראלית מכל הישג מדיני/צבאי על איראן.
כשיזהר כהן זכה לפני ארבעים שנה עם אבניבי, רשות השידור לא קנתה מספיק זמן לוויין והשידור בישראל נקטע לפני ההכרזה על הזוכה. השנה, לזכותם של "כאן 11", הם ידעו לרכב על תרנגולת הזהב שהיתה להם ביד.
תאגיד השידור השקיע בבילד-אפ, פתח אולפן מתשע בערב ולאחר הניצחון המשיך לשדר שעתיים נוספות של אולפן פתוח עם מעקב צמוד אחרי ברזילי (באדיבות הכתבת שני נחשוני, שרדפה אחריה בעקשנות ואלגנטיות, כשהיא מחזיקה את השידור כולו) ופאנל פרשנים (בהנחיית רומי נוימרק) שדיבר קצת יותר מדי ודיווחים מהחגיגות בתל אביב. עד 3:20 בלילה נמשכה החגיגה, שבסיומה קיבלנו במסך מפוצל את נטע מתראיינת שפוכה בחדר צדדי בליסבון לצד אלפים שחוגגים בכיכר רבין. היסטריה שתיכנס להיסטוריה.
במשרדי כאן במודיעין יכולים הבוקר להרים ראש, להתגאות בשידור מצוין וניצול מקסימלי של המשאבים והיכולות לכדי שידור שמתאים למעמד. בשנה הבאה, הארגון של התחרות הזאת עליהם.
היסטריה שתיכנס להיסטוריה. חוגגים בכיכר רבין
2. כיף מוזיקלי גדול, גם ליהודים. זה היה האירוויזיון ה-63 במספר והוא עבר הרבה מאוד תהליכים מאז ראשיתו בשנות החמישים, דרך הימים עם הלהיטים האייקונים והאמנים שהזניקו קריירה (כן, הכוונה ל-ABBA), דרך תקופות השפל והסלידה, החיבוק והדחיפה של קהילת הלהט"ב ועד לחוויה הטלוויזיונית שהיא מספקת בשנים האחרונות והגיעה לשיאה אמש בליסבון.
קל מאוד לבקר, לגחך ולזלזל בתחרות יוצאת הדופן הזאת, ועדיין מדובר באירוע שמספק לצופים כיף מוזיקלי גדול. בתקופה הנוכחית, שבה העולם כולו הוא כפר אחד קטן שמחובר בווי-פי והאנושות מתנהלת בהתאם לרשתות חברתיות ורגשנות לאומנית, נוצרת קרקע נפלאה עבור האירוויזיון, ולראייה יותר מ-200 מיליון צופים שלפי ההערכות ראו את השידור החי.
הגרסה העכשווית של האירוויזיון הביאה איתה מגוון שירים רחב - להקת מטאל מהונגריה, חיקוי גרמני לאד שירן, גרסה צ'כית לסטטיק, ויקינגים מדנמרק שברחו ממשחקי הכס, קאנטרי-רוק הולנדי, דאנס שבדי, פופ צרפתי, ביונסה קפריסאית ימח שמה, ואפילו אורח בלתי צפוי שמאס בזמרת הבריטית, פרץ לבמה וגנב לה את המיקרופון באמצע השיר.
נקודת החולשה העיקרית השנה היתה ארבע המנחות, שבדיוק כמו בחצאי הגמר, הביכו עם רצף בדיחות מטופשות. השינוי בשיטת ההצבעה (ערבוב בין נקודות השופטים להצבעת הצופים בסמס מהבית) שנועד לטשטש השפעות פוליטיות על התוצאות, העצים את הדרמה עד להכרזה.
התוצאה הסופית מוכיחה שאולי למרות הכל אירופה לא כזאת אנטישמית, ה-BDS לא כזה מאיים, ואולי כל מה שצריך לעשות כדי לנצח בתחרות שירה זה לשלוח שיר ממש טוב עם פרפורמרית אדירה.
היה אפילו אקשן. הזמרת סארי לאחר אירוע גניבת המיקרופון // צילום מסך
3. קריין כארז. ארז טל השתלט בהצלחה על התפקיד המאתגר כמוביל השידור, והצליח יחד עם עידית הרשקוביץ (עורכת "מועדון לילה", שהגישה לצדו ברדיו תל אביב), להעביר בהומור, פטריוטיות והרבה אינפורמציה רלוונטית את השעות המתישות של השידור.
היותו של טל מאנשי הרדיו המוכשרים בארץ די נשכח מאז מעברו לטלוויזיה, ואמש העובדה הזאת פעלה לטובתו ולטובת הצופים.
לא לשכוח שמר טלוויזיה היה פעם מר רדיו. ארז טל // צילום: ניר פקין
4. המירוץ כבר התחיל. איכשהו, לא ממש ברור כיצד, אבל אסי עזר הצליח לדחוף את עצמו לחגיגה. הוא הגיש בקשת משדר מקדים מליסבון, ואז לאחר הזכייה זכה לשאול את השאלה הראשונה במסיבת העיתונאים וגם דאג להשיק את הקמפיין שלו – אסי ורותם להנחיית האירוויזיון בשנה הבאה בירושלים. יש לי תחושה שזו לא הפעם האחרונה שנשמע על כך.
במקביל החל באינטרנט קמפיין מחתרתי שקורא להעניק את ההנחיה לאופירה וברקוביץ'. עם או בלי קשר, צפוי לנו קרב מדמם על הג'וב הכל כך מבוקש הזה.
נטע במסיבת העיתונאים
5. מה נסגר עם מדלי? מי שגנב את הפוקוס באותה מסיבת עיתונאים היה מחבר השיר דורון מדלי. האיש שפיצח את הנוסחה לכתיבת מגה-להיטים מזרחיים, מסתבר שגם פיצח את האירוויזיון.
יש לו אחוזים רבים בניצחון, וגם פה גדול מאוד, ועדיין לא משנה באיזה מצב תודעתי מלא אופוריה הוא היה בערך בשתיים וחצי בלילה שעון ישראל, קשה להבין מה גרם לו מיד עם כניסת המשלחת הישראלית אל מסיבת העיתונאים להכריז במיקרופון מול כל התקשורת העולמית: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה". הרפרנס הכי גרוע אבר.
רפרנס בטעם רע. דורון מדלי // צילום: כפיר זיו טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
