"בשבועות הקרובים אקדם חקיקה על בסיס התקנות האירופיות החדשות להגנת המידע GDPR, עם ההתאמות הנדרשות שיהיו לטובת הציבור הצרכני בישראל ושמירה על פרטיותו". כך אמר אתמול יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, בדיון על השלכות דליפת המידע מפייסבוק.
בדיון אמר עוד ח"כ מקלב, כי "אל לנו להתעלם מכל מה שנעשה כיום בשימוש במידע אישי ברשת. אינני רואה הבדל בין שימוש צרכני במידע של אנשים לשימוש במידע שכזה לצרכי בחירות – שניהם פסולים. מה שקרה כאן עם הסיפור הגדול סביב פייסבוק בשימוש במידע אישי של החברה או דרך החברה שהיא הביעה חרטה על מה שנעשה - עלינו לעקוב שיש גם 'קבלה להבא' שאכן דברים כאלו לא יתרחשו שוב".
מנהלת מדיניות בפייסבוק ישראל, ג'ורדנה קוטלר הניחה בפני חברי הוועדה מסמך מפורט על הפעולות שנוקטת פייסבוק כדי למנוע גישה ושימוש בנתונים אישיים של משתמשים ברשת החברתית. במסמך מתחייבת פייסבוק לנקוט גישה מחמירה יותר במידע נגיש למפתחים ואתרים חיצוניים, וכן לנהל מעקב של כל משתמש אחר משתמשים וחברות שעקבו אחר פעילותו.
על פרשת הדלפת המידע, חזרה קוטלר על דבריו של המנכ"ל מארק צוקרברג, ואמרה, כי "מה שקרה עם קיימברידג' אנליטיקה הוא הפרת אמון ואנחנו מאוד מצטערים על כך. עשינו טעויות ואנחנו נוקטים בצעדים כדי לוודא שזה לא יקרה שוב. אנו מתמקדים כעת בהשבת האמון של הקהילה שלנו ולשם כך נוקטים פעולות ספציפיות. אנחנו רוצים לוודא שאנשים בפייסבוק מבינים שהם הבעלים של המידע שלהם, הם שולטים במידע שהם בוחרים לשתף, והם יכולים בכל רגע נתון להוריד את המידע ולמחוק אותו. יש לנו הרבה עבודה לעשות ואנו לוקחים את הנושאים הללו ברצינות רבה. אנחנו נמשיך להשקיע בכוח אדם ובטכנולוגיה כדי להבטיח שאנשים מעודכנים ובטוחים״.
אבל יו״ר השדולה למרחב הווירטואלי, ח״כ רויטל סויד לא השתכנעה, ואמרה כי ״פייסבוק נוהגת בצביעות. הם מצהירים שהמידע שייך למשתמשים ושפייסבוק רוצה להשיב את אמון הגולשים. אך בפועל, בעורמה ובחוסר תום לב הם מתחמקים מהדין הישראלי, שמחייב אותם לשמור על פרטיות המידע״.
לדבריה, ״תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי שמעלות דרישה להגנה על פרטיות המידע, ומעגנות את ״הזכות להישכח״, אמורות להיכנס לתוקף החודש. אך כדי להתחמק מהן, מתברר שפייסבוק מתכוונת להעביר את כל המידע על הישראלים מאירופה לארה״ב כדי שהתקנות לא יחולו עלינו. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיודיע שתקנות הגנת הפרטיות חלות על כל מעצמות הרשת בארץ. במקביל אני מקדמת הצעת חוק שתקבע שחברה שפועלת בארץ, בשפה העברית ויש לה היקף משתמשים גדול, לא תוכל להתחמק בטענה שהיא ״לא יושבת פה״.
"אפשר לבוא לוועדה ולדבר בשם החברה על השבת אמון", אמרה ח"כ סויד, "אך במקביל להתנהל בצביעות ולפגוע בישראלים בטענה שאין דבר כזה 'פייסבוק ישראל' – האם את יכולה להתחייב כאן שהחברה תהיה כפופה לחוק הגנת הפרטיות של הארץ?"
ג'ורדנה קוטלר סירבה להתחייב על כך, וטענה כי המשתמשים בארץ מאשרים שימוש לפייסבוק אירלנד, וכי פייסבוק בישראל לא מחזיקה בכלל במידע על המשתמשים. "הכל נעשה מאירלנד. בכלל, זה שאנחנו רושמים הכנסות של פרסום בישראל ומשלמים על זה כאן מס, זה רק באופן וולונטרי. החברה היא באירלנד".
היועצת המשפטי של הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גילי בסמן ריינגולד, דיווחה על החקירה המתנהלת ברשות כנגד פייסבוק: "התשובות שקיבלנו מפייסבוק אינן מספקות. בעידן המידע, תאגיד כמו חברת פייסבוק שמקיימת פעילות בישראל, בעברית לקהל הישראלי, לא יכולה להסתתר מאחורי מבנה תאגידי כזה או אחר על מנת להתחמק מהדין הישראלי. מדובר בפלטפורמה שפונה לישראלים, שהכנסותיה מפרסומות המוכוונות לישראלים כך שאי אפשר להתעלם מהזיקה לישראל. הדין הישראלי וסמכויות הרשות להגנת הפרטיות חלות על כל פעולות איסוף ועיבוד המידע בישראל".
עו"ד לביא אובנת, מנהל מחלקת אכיפה ברשות, מסר לוועדה, כי "פייסבוק אירלנד השיבו לדרישות הרשות בצורה חלקית ולא מספקת, וציינו שהם מבחינתם כפופים אך ורק לרשות להגנת הפרטיות האירית. לא יכול להיות מצב, שפייסבוק ישראל טוענים שאין להם תשובות עבורנו, ופייסבוק אירלנד משיבים לנו על בסיס וולונטרי בלבד. מה גם ששיתוף הפעולה הוולונטרי עלול להיפסק בכל רגע נתון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
