סמליות רבה טמונה בכך שדווקא ביום השנה ה־73 להכנעת גרמניה הנאצית - מצאה את עצמה אירופה כוססת ציפורניים בהמתנה להחלטתו של נשיא אמריקני על עתיד הסכם הגרעין עם איראן.
איראן אמנם רחוקה, עדיין, מלהיות מושווית לגרמניה הנאצית - אף על פי שאפשר למצוא בין השתיים קווים מקבילים מסוימים. אך ההשוואה ההיסטורית המתבקשת נוגעת להתנהלות אירופה מול איומים מוחשיים לשלום העולם: אז והיום, גישת הפייסנות והרצון למצוא פתרון מדיני בכל מחיר, כדי להימנע מעימות צבאי, הוליך ומוליך לאסונות. אז והיום, ארה"ב היא שהצילה את המערב מפני התמוטטות מוחלטת.
מוזר היה לשמוע בימים האחרונים את נשיא צרפת, שר החוץ הבריטי, ואת שר החוץ של לוקסמבורג מתריעים מפני מלחמה מזרח־תיכונית חדשה, שתאיים על אירופה, אם טראמפ יחליט לחדש את הסנקציות על איראן ובכך יביא - כהתרעותיהם, להתמוטטות הסכם הגרעין.
האם יועציהם של אותם מזהירים בשער שכחו לעדכן אותם שמלחמה כזו, במעורבות איראן, כבר משתוללת - בעיראק, בסוריה ובתימן, ואת השלכותיה אירופה כבר חשה היטב?
אחד המניעים הראשיים לחתימת הסכם הגרעין עם איראן היה הרצון לחזק את "הגורמים המתונים" במשטר האיראני. בהקשר זה חשוב לציין שבשנים האחרונות גורמים אירופיים ניסו לקדם הבנה למאמצי איראן להשיג עצמאות גרעינית, ובעיקר נשק גרעיני. חשיפת הארכיון הגרעיני האיראני בידי ישראל לא לימדה את האירופאים דבר חדש. הם היו מוכנים לקבל איראן עם פצצה גרעינית. זהו טבעה של הפייסנות האירופית: מדיניות בת היענה.
אירופה תגבש ראיית עולם מציאותית?
כשהאירופאים חתמו על הסכם הגרעין, הם ידעו היטב שכעשור לאחר מכן תוכל איראן לפתח פצצות גרעין במהירות. בחסות ההסכם, ניהלו האיראנים השתלטות על מדינות שלמות במזה"ת. האירופאים עצמו עין מקשרי איראן עם חיזבאללה וחמאס. במקום שהסכם הגרעין ירסן את איראן, הוא אפשר לה להשתולל.
טראמפ מעמיד את האירופאים במקומם, והם לא ימהרו לשבור את הכלים מול וושינגטון - מאותה הסיבה שהם מחזרים אחרי איראן: כלכלה. טראמפ גם העניק לאירופאים הזדמנות לפעול להשגת הסכם משלים עם האיראנים, שיטפל בכל חורי הסכם הגרעין.
הצדדים ידעו שארבעת החודשים שטראמפ הקציב למו"מ לא יספיקו. בדיעבד, הטקטיקה של טראמפ נשאה פירות: בלונדון, בפריז ובברלין מודים שהסכם הגרעין הוא "הסכם לא טוב".
אפילו שרת החוץ האירופאית, פדריקה מוגריני - שההסכם עם איראן היה ה"בייבי" של משרדה - מודה היום שעבור האירופאים הסכם הגרעין אינו מבוסס על אמון באיראנים. והאיראנים עצמם כבר משמיעים זמירות פחות נוקשות לגבי נסיגה אמריקנית מהסכם הגרעין.
כעת נותר לראות, אם האירופאים יגבשו ראיית עולם מציאותית ולהצטרף לארה״ב בהפעלת לחץ על איראן להשגת הסכם כולל, שיחליף את ״הסכם וינה״. לחץ מערבי משותף יוכל לשנות את חוקי המשחק. אבל, העבר מלמדנו, שהאירופאים יעדיפו לדבוק בפייסנותם.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
