ישראל היא המדינה היחידה שהרגישה את האפקט השלילי החמור של הסכם הגרעין. קוראים לזה סוריה. ההתפשטות וההיאחזות המאיימת של איראן בסוריה הן תולדה של הסכם הגרעין. בישראל רבים בממסד הביטחוני המשיכו לטעון שהאיראנים ממלאים בהקפדה אחר ההסכם. הם בחרו להתעלם מהתוצאה: מיליארדים של דולרים שזרמו לאיראן, לגיטימציה בינלאומית, היחלצות מהלחץ הבינלאומי וחדירה מואצת לארצות המזרת התיכון, מתימן ועד סוריה ולבנון.
יציאת ארה"ב מההסכם, כשהיא מתואמת עם ישראל, מחזירה את הלחץ על איראן. היא זו שצריכה להחליט עכשיו איך להתנהג לנוכח החזרת הסנקציות החמורות ביותר עליה, ואיך לפעול גם לנוכח איומים ברורים שהשמיע הנשיא טראמפ בהודעתו. היא תבחר ככל הנראה בניסיון להמשיך בקיום ההסכם. איראן תנסה אולי לכתר את ארה"ב באמצעות רוסיה, סין ואירופה, אך ארה"ב תמשוך את אירופה לצידה.
ישראל שיחקה כאן תפקיד חשוב ביותר. בניגוד לדעתם של פרשני דמה, קבע אמש תא"ל יעקב נגל, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, כי המידע שפרסמה ישראל מארכיון הגרעין האיראני מוכיח הפרות של לפחות שני סעיפים בהסכם הגרעין. מדיניותו של ראש הממשלה נתניהו היא חידוש בשיטות האסטרטגיות המדיניות המסורתיות של ישראל. במקום בזחילה, במקום הסיסמה הידועה "בהשקט, בבטחה", נתניהו בחר במה שמכונה בז'רגון הצבאי "פריצה רועשת". זאת כדי לאלץ את הקהילה הבינלאומית לפעול, לאחר שנחשפה כמי שחתמה על הסכם מבוסס שקרים. הוא יצר לגיטימציה בינלאומית למלחמת מנע ב"סלואו־מושן". התקיפות האפקטיביות של החודשים האחרונים בסוריה המיוחסות לישראל פגעו קשה באיראנים. המתקפה המדינית ומצגת מסמכי הגרעין הכניסו את איראן למגננה.
הסיבה שהממסד הביטחוני ומנהיגי ישראל בעבר נהגו לקיים מגעים שקטים ובמקביל להכריז כי איראן היא בעיה שהעולם צריך לטפל בה ולא אנחנו, היא החשש שפעילות מדינית בפרופיל גבוה תעורר את העולם לתגובת נגד: לטפל באופציה הגרעינית הישראלית. נתניהו שבר את הכלים בתחום הזה והוכיח שההתנהלות הזוחלת שהיתה מקובלת בעבר היא אנאכרוניסטית.
כמדינה בעלת עוצמה בינלאומית ישראל יכולה לתבוע את המגיע לה ולהגיד את הדברים בקול רם וצלול.
מרכזיותה של ישראל במשחק המזרח־תיכוני החדש מתבטאת בביקור ראש הממשלה היום במוסקבה. הוא מוזמן למצעד הניצחון על גרמניה הנאצית, וגם יקיים שיחות עם פוטין. רבים ציינו כבר בתחילת דרכו של טראמפ כי נתניהו נמצא בעמדה ייחודית, שיכולה לאפשר לו לפשר או לתווך בדרך כלשהי בין ארה"ב לרוסיה. זה לא דבר שמדברים עליו, כי זו לא עמדה שישראל רוצה בה. אבל יכולים להעלות רעיונות שיהפכו את רוסיה לגורם חיובי במזרח התיכון. לעמדות של ישראל יש משקל רב יותר אחרי התפוצצות מאגר הטילים הגדול בסוריה. האיראנים מודעים יותר מאי פעם לכך שישראל אכן מסוגלת להשמיד פיזית את מתקני הגרעין שלהם.
בארה"ב תומכי טראמפ משווים בין המהלך של הפרישה מההסכם לפרישה של הנשיא רייגן ב־1986 מהשיחות על פירוק החימוש ברייקיאוויק עם מנהיג בריה"מ דאז מיכאיל גורבצ'וב. הם מאמינים שההסלמה שכפה רייגן במרוץ החימוש גרמה להתמוטטות בריה"מ כעבור שלוש שנים. ייתכן שזו המטרה של טראמפ ושל נתניהו ביחס לאיראן. אם הלחץ הזה על איראן יביא להסכם חדש, שיכניס את השיפוצים המתבקשים בהסכם הקיים ויביא להכלת ההתפשטות האיראנית בסוריה - זה גם יהיה הישג אדיר.
