חיים של אחרים: על החוסר האנושיות של לברון ג'יימס

הגדולה של לברון נעוצה בעובדה שהרגיל אותנו למספרים מפלצתיים, לשיאים ולתצוגות ענק, כך שגם סוויפ על טורונטו בחצי גמר המזרח (93:128) מתקבל באדישות • אלא שאת ההבדל בסדרה עשו דווקא אלה שצחקו ולעגו להם - חבריו לקבוצה, ובייחוד קווין לאב וג'ורג' היל

ג'יימס עם חבריו לקבוצה. יש לו חבילה התקפית שלמה // ג'יימס עם חבריו לקבוצה. יש לו חבילה התקפית שלמה ,
ג'יימס עם חבריו לקבוצה. יש לו חבילה התקפית שלמה // ג'יימס עם חבריו לקבוצה. יש לו חבילה התקפית שלמה

אז אחרי עוד עונה מלאה בדרמות, משברים, טרייד גדול ומתוקשר, סימני שאלה וספקות, קליבלנד בגמר המזרח, לברון ג'יימס בכושר שיא, והקבוצה מלאה ביטחון, מנגבת את נעליה משאריות טורונטו שדבקו בסולייתה. 

אם הקשיחות של אינדיאנה בסיבוב הראשון רמזה שהקאבס פגיעים, ג'יימס והחבורה הראו שחצי גמר יכול להיות יותר קל מהסיבוב הראשון. לטורונטו מחסום מנטלי ומקצועי בלתי עביר מבחינתה בכל פעם שהיא פוגשת את לברון, והיא הקבוצה הראשונה ב־49 שנים, שסיימה את העונה הסדירה במקום הראשון וחוטפת סוויפ לפני הגעתה לגמר. 

כמו השף שגב משה, גם ג'יימס הגיש לה קינוח במשחק הרביעי בתוך נעל, אבל בבעיטה לפרצוף עם 93:128. והשורה הסטטיסטית שלו? מרגשת ויוצאת דופן כמו קשירת שרוך: 29 נקודות, 11 אסיסטים ו־8 ריבאונדים. ונדמה שזה חלק מגדולתו, העובדה שהרגיל אותנו במספרים מפלצתיים, שהפך אותנו לקהים לשבירת נתונים סטטיסטיים (10 גמרים אזוריים ב־12 שנים, ושיא ליגה של 6 עונות ברצף עם סדרה, שמסתיימת בסוויפ), למורגלים בתצוגות שיא ובדרישה בלתי סבירה לנצח את כולם, כל הזמן. וככל שגדולתו עולה, כך האנטגוניזם נגדו יורד, שומט מידי השונאים את הטענות על אופי, ווינריות ומנהיגות.

נשאר צעיר לנצח

לברון לא משחק כמו שחקן בן 33, שעושה התאמות לגיל ולירידה הטבעית ביכולת, כי פשוט אין כזו. הוא אותו שחקן עוצמתי, פיזי, רב תכליתי ומדויק, רק עם הרבה יותר ניסיון ושכל. הטענה ש"הנעורים מתבזבזים על הצעירים" לא תופסת לגביו. 

בגיל 31 מייקל ג'ורדן הוסיף אלמנט של משחק עם הגב לסל. לג'יימס יש את החבילה ההתקפית השלמה כבר שנים. כשמאמנים שמשחקים נגדו מכריזים "תוביל אותו שמאלה ותן לו את הג'אמפ־שוט" הם יודעים שזו פשרה. מכבסת מילים ל"תשתדל להרוג אותנו לאט יותר".

בסוף השבוע תוכנית המערכונים Saturday Night Live לעגה לחבריו לקבוצה וקראה להם "הקאבלירס האחרים". הם הוצגו ככאלה שדואגים לכל צרכיו של ג'יימס, כל עוד לא מדובר בכדורסל: נותנים לו היי פייב מושלם כשהוא קולע עונשין, עושים לו מסאז', מחזיקים לו את הסלולרי, אוספים לו את הכביסה והרכז של הקבוצה הוא בכלל שואב אבק מסוג איי רובוט. 

אז אולי זה היה נכון לסדרה מול אינדיאנה, שם קלע הכוכב 34.4 נקודות בממוצע והבא אחריו היה קווין לאב עם 11.4. אבל מול טורונטו - שלה יש עשרה הפסדי פלייאוף רצופים לקליבלנד - קווין לאב קלע 20.5 נק'; קייל קורבר 14.5; ג'יי אר סמית' 12.5; ג'ף גרין 12.3; וג'ורג' היל 10.3. האחרון הגיע חם במיוחד למשחק 4 כשסיפק שתי הטבעות ברבע הראשון, לאחר שנתן חמש כאלה לאורך כל העונה, כאילו שכותבי המערכון עמדו בדרכו בדרך לטבעת. ככה זה, חיים של אחרים, כל הזמן צריכים להטביע חותם.

 

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר