הצגה. כיכר ספרא בירושלים כבר ידעה רגעי שמחה שקשורים בספורט (האליפות של הפועל ירושלים בכדורסל, למשל), אבל ברגע שבו עלו קבוצות רוכבי האופניים מהטופ העולמי לבמה הוורודה ידענו שהפעם מדובר ברמה אחרת לגמרי. שם גם זכינו לשמוע לראשונה את הכינוי הרשמי של הקטעים בישראל - ג'ירו מאניה.
נפילה. שעה לקטע הפתיחה של הג'ירו הרחש סביב נקודת הזינוק הלך וגבר. השאלה "שמעת מה קרה לפרום?" נזרקה לאוויר וכולם מיהרו לווטסאפ לברר במה מדובר. אחד הרוכבים הטובים בעולם יצא לחימום לקראת הקטע נגד השעון. פרום נכנס לאחד הסיבובים במהירות גבוהה מדי ולא בזוית הנכונה ומצא את עצמו מרוסק על האספלט.
הוא התאושש ועדיין נחשב לפייבוריט לניצחון בג'ירו אבל מעל לכל השאיר בירושלים חתיכה ממנו וגם לקח חלק מאדמת הקודש על גופו, בעיקר בחלק הימני שלו.
בוגרי האקדמי. סייקלינג אקדמי לא יכלו לבחור שגרירים טובים יותר מגיא שגיב וגיא ניב, שני רוכבים צעירים שזכו להגשים חלום שאותו מעולם לא העזו לחלום. שניהם ניסו לפרוץ בקטע השני שנפתח בחיפה, קיבלו חשיפה אדירה, אבל הבינו שהתחרות צפויה להסתיים רק בסוף החודש ובצדק שמרו כוחות. ניב ושגיב ייבחנו מקצועית בטווח הארוך, אבל על היציבות, האינטליגנציה, הגישה לאוהדים ולתקשורת והבנת מעמדם הצומח הם כבר מקבלים ציון מעולה.
הבורח. אם ניב ושגיב קיבלו ציון מעולה על הגישה, גיום בויבין ראוי לצל"ש על ההופעה המקצועית. הרוכב הקנדי של האקדמי סיכם יומיים של בריחות מהפלוטון למרחק של כ־360 קילומטרים.
בויבין נחלץ להצלת האקדמי בקטע השני כששגיב סבל מפנצ'ר בבריחה וניב הבין שהקצב לא בשבילו. בקטע השלישי בויבין תקף באגרסיביות כמעט מייד לאחר שהפלוטון עזב את ב"ש וטחן את הדרך לאילת כשהוא מוביל ומסדר לאקדמי יח"צ חלומי.
הקהל הישראלי הצבעוני. יצא בהמוניו // צילומים: אי.אף.פי
הצבע. הקהל הירושלמי סיפק שואו שאף אחד לא ציפה לראות ממנו. אפילו כמה חרדים נצפו מציצים בגברים בטייטס שיושבים על כיסא קטן.
בקטע השני היה ברור שמדובר בטירוף, גם אם רוב הישראלים שצפו במרוץ מהשטח לא באמת הבינו מה גרם להם לצאת מהבית. הפתיחה בחיפה שמשכה אליה אלפים מחובבי הענף, שהורשו להתקרב מרחק נגיעה מהרוכבים; המרדף על כיבוש העלייה לזכרון יעקב, שם חיכו אוהדים מוטרפים וצבעוניים; זוג הרוכבים הוורודים שדיוושו לשני הכיוונים; כביש החוף שהיה עמוס בצופים; והפיניש התל־אביבי שעמד בכל הציפיות.
מהיום השלישי לא נשכח את התפאורה שהכינו אנשי שדה בוקר ומצפה רמון; חובבי הענף הקשוחים שהמתינו במעלה פארן; האפרונים ממטע התמרים של קיבוץ אילות; עלמות החן שחלצו שד לטובת עידוד הרוכבים בצומת שיטים; ואת השוטר שניסה לא להפריע וכמעט גרם לתאונה. המשטרה עשתה עבודה גדולה בשלושת ימי הג'ירו בישראל והפכה גם היא לחלק מההצגה. במקום להתעקש להתבצר בעמדת המחליטים הקשוחים הם עבדו לפי הפרוטוקול של המארגנים האיטלקים וכל הצדדים נהנו.
שוב נכשל. לאנס ארמסטרונג, רוכב העבר הענק וגדול מסוממי האופניים שאי פעם נתפס, ניסה ללוות מקרוב את הג'ירו. לירושלים הוא לא הספיק להגיע כי נתקע בפקקים ובקטע השלישי הוא נהנה מרכיבת שטח במצפה רמון. בין לבין הוא גם סיפק כמה פרשנויות על המרוץ, אבל הקפיד להתחבא מהקהל. אולי מעודף אהבה, אולי מחשש שרוב חובבי הענף לא סובלים אותו.
להקת פנצ'ר. אם בקטע הראשון פרום ורוכב נוסף נפצעו בגלל תוואי המסלול, הסיוט האמיתי של הרוכבים היה הקטע השלישי. עשרות פנצ'רים (בדרך לשיא של תקרים בקטע אחד בג'ירו), מכונאים שנאלצו להתמודד בלי כל הציוד הקבוע שלהם בגלל בעיות מנהלתיות והמון קטעים מסוכנים במיוחד לרוכבים. הכניסה לאילת היתה סיוט גדול, אבל את זה גם אתם יודעים מבלי לרכוב על אופניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
